יוני גולד

איזו מוזיקה אתה שומע במהלך העבודה ?

במהלך העבודה אני שומע בעיקר רדיו. כמו הרבה מרואיינים, גם אני חובב 106 FM. אחת התכניות האהובות עלי בתחנה היא "אספסוניק", עם אסף בן קרת. מי שמתעניין במוזיקה שאני שומע, מוזמן להיכנס לספרייה שלי דרךOscargold ב-soulseek.

מה יותר מזין אותך, טלוויזיה, ספר או סרט?

אני צורך נרטיב, לא משנה באיזה צורה. את רוב הסרטים אני רואה דרך האינטרנט. האחרון שראיתי הוא "Go Go Second Time Virgin" של קוז'י ווקמצו. כמו ג'ים ג'רמוש, רק ביפנית.

כשיש לי זמן, אני משתדל לקרוא כמה שיותר ספרים. לאחרונה, אני קורא יותר ספרים כמו "Gun speaks", שעוסק בטרוריסטים של קבוצת באדר-מיינהוף. עכשיו כשאני גר בברלין, אני מתעניין בתושבים המקומיים במקום מגוריי.

מה היית משנה ברחוב מגוריך ?

הסטודיו והבית שלי ממוקמים ברחוב מקסים ששמו יונג בשכונת פרידרייך-שיין שבברלין. לא חסר לי כלום חוץ ממקום לשתות בו אספרסו בשעות הערב, לפני שאני חוזר לצייר. הייתי רוצה שרעות, זוגתי, תקים לי בית קפה מול הבית שיהיה פתוח בשעות האלה.

למי היית מכניס מכות ?

מאז שאני בברלין אני רגוע יותר, כך שאין חשש.

מה ההתמכרות שלך?

יולה, בתי, צופה לפחות פעם ביום בפרק או בסרט סמוראים, לא ברור לי אם זה התמכרות שלי או שלה כי זה דורש ליוויי מבוגר.

את מי היית מזמין לדרינק?

הייתי נוסע בכיף לקובה, שבה עוד לא ביקרתי, ומזמין את חברי דוגלאס לקשאסה.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה, חי או מת?

לוק טוימנס, הצייר הבלגי החשוב. במפגשים בינינו הוא נתן לי להבין את היחס הנכון בין פיזיות לציור. אני אוהב את הסדרה שאני מציג בגבעון, והייתי רוצה שהוא יוכל לראות אותה במו עיניו, ולא רק דרך האימייל.

מהם הרגלי הגלישה שלך?

כמו כולם, אני קורא אימיילים, ומוריד מוזיקה. לפעמים אני פונה לעזרת גוגל בחיפושים. הנה שני קישורים:

יוני גולד (33) נולד בכלל בקיבוץ אפק, רחוק מברלין או מבית הקפה באצ'ו שנוסד על ידי רעות חיי, זוגתו, בתל אביב. "את דרכי התחלתי לאחר שזכיתי בפרס ראובן ואידית הכט מטעם אוניברסיטת חיפה", הוא נזכר, "מלבד הפרס הכספי קיבל הזוכה מלגת לימודים באוניברסיטה. לאחר זכייתי התברר לאוניברסיטה שלזוכה אין מבחן בגרות אחד או פסיכומטרי. הם נבהלו וביקשו ממני לפחות לגשת לפסיכומטרי. סירבתי, ולאחר שעניתי בשלילה החלטתי לקחת את הכסף ולנסוע לקובה. למרות הסירוב שלי, אישרו לי להתחיל ללמוד כסטודנט מן המניין, ולקובה כבר לא הגעתי. ב-2000 סיימתי את המדרשה הפתוחה ובאותה שנה זכיתי בפרס האמן הצעיר".

יחד עם תחילת השתלבותו בעולם האמנות המקומי, נחשב גולד למעין כוכב עולה. ב-2001, לאחר שקיבל את הזדמנותו הראשונה בגלריה זומר, הוא הציג בגלריה רוזנפלד 40 פורטרטים; תמונות של ערבים מתוך תעודות מעבר, תמונות פספורט של עובדים זרים שצורפו לבקשות עבודה, תמונות של חיילים מתוך תמונות מחזור או תמונות מחזור של דתיים מבית ספר תיכון. "התערוכה הצליחה למרות שהקאנון המקומי אז לא עסק בציור, ובוודאי שלא בפוליטיקה", מבהיר גולד, "ב-2001 התעסקו בנוסטלגיה ובתרבות שנות ה-90".

ב-2002 עלה גולד על מטוס ומצא את עצמו באמסטרדם, לאחר שזכה במלגת קיום לשנתיים ברייקס-אקדמי היוקרתית. הוא החל להשתתף גם בתערוכות בהולנד וגילה איך אומרים "אבא" בהולנדית כשנולדה בתו, יולה. אחרי שנתיים הגיע התא המשפחתי הקטן לברלין, שם המשיכה העבודה האינטנסיבית בסטודיו. בשנה שעברה הציג תערוכת יחיד בניו יורק (Jonathan Gold בגלריית Haswellediger & co.) ובימים אלה הגיע גולד ארצה, להרים תערוכה בגלריה גבעון.

סוד קסמן של העבודות שלו טמון בחיבור טוטאלי לבד. העין חייבת להימשך פנימה, לשקוע ולהשתקע בתנועות המכחול. הטכניקה שלו מתחברת היישר למסורת עולם הציור, ועם זאת, הוא מצליח, במקרים רבים, לחבר אותה לתמות עכשוויות ובכך לשמור על רלוונטיות ולגרום לה להישאר תמיד רעננה. ההיצמדות שלו אל הטכניקה הפכה לחותם של עבודותיו. גם כשעולם האמנות סימן את היעלמות הציור ממרכז המפה, גולד, כמו אמנים בינלאומיים ומקומיים אחרים, נצמד אליו והוכיח את חשיבותו.

"התערוכה הנוכחית היא סיכום של ארבעה חודשי עבודה ומוצגים בה 10 ציורים", מסביר גולד, "עניין אותי לנסות לדמות תהליך של פוטוסינתזה. האור הוא הגורם המרכזי בציור, והנוכחות שלו היא זו שמפרה את הדמויות. הן, בתורן, מתרגמות אותו לאנרגיה של פעולה שמתרחשת מחוץ לציור. למרות שהדמויות ממוקמות בחיק הטבע, הן מתייחסות ברובן לסיטואציות ספציפיות. חלקן לקוחות מתוך הזכרונות שלי, וחלקן מתייחסות לאירועים שנלקחו מהעיתון".

יוני גולד, גבי קלזמר, גלריה גבעון, תל אביב. פתיחה: ו', 10.2.06, 12:00-14:00