דומם צומח 4

משנת '82 מזדקר לו, נטול כותרת, פסל ברזל אדום בגן העצמאות בתל אביב. לוח מרובע שיש בו חור מעוגל, ולצדו מלבן של מוטות רוחביים מעוגלים. שתי הצורות מוטות באלכסון, מחוברות בקצה הימני התחתון שלהן לקרקע. ההרמוניה של העיגולים, לעומת הנוקשות של הריבועים, והמתח שיוצר האלכסון, שמחובר לבסיס בצורה 'ארעית'- מעבירים תחושה של איזון בין ניגודים. דרך החלון המעוגל מציץ מאחור עץ הירוק. מלבן המוטות פונה מערבה, אל הים.

"ללא כותרת" המופשט פונה לעולם האסוציאציות של המתבונן שהגיע אל הגן, קורא לו לקשר רגשות אישיים לצורות שלא נסמכות על זיהוי קונקרטי. רוב פסלי הברזל שנבנו בארץ, לפחות עד לזמן האמור בו נבנה הפסל הזה, מתייחסים להווי המלחמתי, חלקם משמש כאנדרטאות. הפסל דב פייגן ביקש לקחת את החומר המיליטנטי ולהופכו למשהו שירי: הוא זנח את הערכים המאסיביים של הברזל וניסה להקנות לו מראה קליל ושטוח, כמעט כמו מגזרת נייר או אלמנט במתפרה, כשהוא מאפשר ביטוי לחלל סביב. הפסלים שלו משדרים תחושת זרימה ונוכחות לא כוחנית. זו התשובה שלו להוויה החברתית בישראל.

בתקופת פעילותו של דב פייגן נדרשו האומנים בתוקף לשאלה של תפקיד האומן בחברה. פייגן היה ציוני אידיאליסט וסוציאליסט, הוא ראה את פסליו כמוסרי מסרים, גם אם לא פוליטיים מובהקים, וכיוון להציבם במרחב הציבורי, "בחיים האמיתיים". אלא שהחיים גם הכריחו את פייגן לבצע בחירה בין האידאל הציוני השיתופי של הקיבוץ ובין האומנות. ופייגן בחר באומנות, נסע ללמוד בפאריס, וכששב ארצה קבע את מגוריו בתל אביב. מאז ואילך ביטא את שאיפתו לחברה שוויונית בפשטות גיאומטרית בפיסול הברזלי שלו, בוויתור על פרטים לטובת רושם כללי.

בתל אביב היה פייגן ממייסדיה של קבוצת "אופקים חדשים",יחד עם זריצקי, סטימצקי ושטרייכמן. החתירה שלהם אל המופשט שינתה את פני האומנות הישראלית. בקיץ הקרוב מוזיאון תל אביב לאמנות יקדיש תערוכה לעבודותיו. אירית הדר, אוצרת התערוכה ומי שכתבה ספר אודותיו, מספרת ש"פייגן מאוד רצה להקים פסל ליד הים, וכך הגיע לגן העצמאות. היה חשוב לו שהמוטות ינגנו עם הרוח". הפסל האדום של פייגן ניצב שם מבודד ובעל נוכחות פיוטית, וכשהגן ריק בימים קרים מפעילות מינית, הוא זוכה לקישוט של שברי בקבוקי בירה מסביב. קבוצה של קנדים, שתיירה בגן השבוע כחלק מאיזה מסלול טוריסט אינפורמיישן, בחנה את הפסל בעניין מסוים. "פסל בישראל חייב לדבר על אמונה", קבע אחד מהם. "המוטות מסמלים את 12 השבטים", הרחיב השני, "והעיגול מסמל את העולם שצופה במדינה הקטנה הזו". "זה בכלל פסל מופשט", ביטל אותם הקנדי השלישי בחבורה. "ראיתי גרועים ממנו."

"ללא כותרת", דב פייגן, פסל בגן העצמאות, ת''א