קשה בבוקר

תוכניות בוקר עכשיו זה נורא מגניב. נראה לי שמאז הפינה של הרומנים בארץ נהדרת כולם קלטו איזה מכרה זהב מטורף הולך שם ורוצים גם. תוכנית שכולה סבבה טהורה, לעשות לנו ככה אדייה שוקרייה, כמו שאומרים. למה לא? זה גם הרעיון מאחורי "העולם הבוקר", תוכנית הבוקר הדנדשית של עינב גלילי ואברי גלעד, למענה קילפתי את עצמי מהמיטה בשעות שאני לא בטוחה שקיימות בכלל בשעון. ככה זה, כשמובטלים מתרגלים לטוב.

השילוב בין גלילי וגלעד (גם לכם השמות מזכירים גבינות צאן? עכשיו תראו מה קורה לאנשים שקמים מוקדם מדי) רוכב בעיקר על איזה רומן שהיה ביניהם פעם לפנה"ס. שזאת פיקנטריה חביבה, בנוסף לסגירת המעגל מימי "העולם הערב" וכו', רק שמי שקיווה למתח מיני, או לפחות לאיזו כימיית-על בין השניים, יכול להמשיך לחפש.

אברי, כרגיל, בתפקיד הנאג'ס. נכון שכולנו קראנו ביום שישי שיש לו הפרעות קשב וריכוז ושהוא לא בקטע של ריטלינים, אבל אולי, אולי אפשר לדחוף לו איזה חצי כדור בהיחבא לכוס הקפה. במחשבה שניה אולי כדאי להרחיק ממנו גם את הקפה. האיש התברר כצלע האובר-דומיננטית של הצמד ואולי לכן חלחלה כל אווירת ה-ADHD לתוכנית כולה, בעיקר תזזיתיות, יותר מדי גירויים, הגנבות, עיסוק בטפל וכיוצא באלו. עינב, להבנתי, אמורה לתפקד כסוג של מבוגר אחראי, מה שהיא עושה בהצלחה יחסית כשהיא לא עסוקה בלסקור את אברי מהצד ולהרהר בכמויות הוודקה שהיא צריכה לשתות על מנת לשחזר את הטעות הרומנטית הזו גם היום.

ככה קיבלנו בין היתר סקירת טוקבקים דביליים מהאינטרנט בזמן אמת, קצת סרטוני רשת, אייטם הזוי על אנדרוגינים, התקרצצויות לדוברת הדסה עין כרם ("נכון שאת לא אוהבת אותנו?") ולילך סונין, חור מעוצב באמצע השולחן (כנראה יכיל בהמשך דגי זהב, או את גורי אלפי, מי שיתנדב קודם) והמון המון חצאי דאחקות בין לבין והבטחות כי הולך להיות לכולם יום משו בנזונה. רק חסר שמישהו יצעק "גוטה מורצה איזראל", יביאו איזה אבצי אחד עם אקורדיון וכולם יתחילו לרקוד באולפן. שמח? כן! מגניב? כן! פצצות לגבות קרוטונים לאישונים? כן! כן! כן! יותר חזק חבר'ה, מה זה, לא אכלתם ארוחת בוקר?

זהו, שאם כבר נגענו בזה, לא, לא אכלנו ארוחת בוקר, עוד לא פתחנו עיתון, בקושי שתינו קפה ועוד יש לנו את הצהוב המגעיל הזה בזווית של העין. אפשר להוריד קצת את מינוני שמחת החיים עד שנתאושש?
בסך הכל זה נורא מתוק שמישהו רוצה לעשות לי שמח בתחילת היום, זה רק שהטיימינג זוועה. בחיי, שבע-שמונה בבוקר זה לא שעות לכלום חוץ מלישון. איך אמר מגיש פינת חדשות הכפר, גבי ניצן: שבע בבוקר זה לא שעת יקיצה טבעית בשביל אף אדם שפוי, כולנו נקרעים מהפוך מוקדם מדי וגם עשר זה עדיין בוקר, לכן מדוע לא נעשה טובה לאנושות ולעצמנו ונתחיל לפקוח עיניים שלוש-ארבע שעות מאוחר יותר. אלוהים, איזה מלך, תחמם לי ילד במיקרו. איפה אני חותמת?