למרות שגם לי תלוי אחד כזה קצת מתחת לבטן, קשה להעלות על הדעת תענוג קטן יותר עבור גבר סטרייט מאשר לצפות במצעד בלתי נגמר של מגוון זרגים בשלל צבעים וגדלים. וזה בדיוק מה שעשיתי אתמול: האיבר הקטן הזה מסמל כל כך הרבה בעיות, שאלות ותמיהות עבור גברים, נשים, טרנס, סטרייטים, גאים, בי וכל שאר הווריאציות, עד שברצועת הדוקו-סקס של יס דוקו הוחלט להקדיש לו שעה שלמה עם התוכנית "שיגעון הזין החיפוש אחר הזין המושלם". ועל אף כל הרגעים הלא קלים שיחזרו אליי בסיוטים עוד שנים ארוכות, במיוחד הקטע שבו בחור חביב, שככל הנראה עישן משהו חזק מאד לפני כן, עשה שני עגילי פירסינג בשק האשכים המפוחד והרוטט שלו, אפשר להגיד שהתוכנית הזאת מילאה את ייעודה. עובדה כל מה שרציתי בסוף זה את הסיגריה של אחרי, ואני בכלל לא מעשן.
פעם, כשעירית לינור עדיין התיימרה להיות כותבת מצחיקה, רדיקלית ושנונה, וטרם התגלתה כפוריטנית שמרנית וצרת-אופקים, היא כתבה ב"הבלונדינית הסודית" ש"זה לא הגודל שקובע, זה הקוטן שמפריע". מדונה, לעומתה, הצהירה פעם בראיון שכל הקטע הזה של איבר מין גברי לא ממש מובן לה, ושבעיקר היא מתקשה לתפוס איך אפשר לרוץ עם הדבר הזה בין הרגליים. אותנו הגברים זה לא ממש מצחיק, אבל זו הוכחה ברורה לכך שה[[פין]] הוא כבר מזמן לא נחלתו הבלעדית של הגבר. הוא מעניין את כולם, והתוכנית אמש השתדלה לעמוד על חלק גדול מהנושאים שהעיסוק בשטרונגול מציע, ובאופן מפתיע מאד, היא עשתה זאת בצורה משעשעת, מעניינת ואינפורמטיבית.
ההתחלה לא סיפקה הרבה תקווה: הדקות הראשונות של התוכנית, שסבלו מעיצוב פלאשי שמתחיל להיות סימן ההיכר השלילי של תוכניות רכש בערוץ הדוקומנטרי של יס, נתנו תחושה שמדובר בסשן נוסף של שיעורי החינוך המיני בהדרכתה של המורה ללשון חדווה, שהפעם האחרונה שהיא ראתה אחד כזה קשה, הייתה בטיול המאורגן לפירנצה, מול הפסל של דוד. התוכנית יורה לעצמה ברגל (השלישית?) בעיסוק משמים בתפקידי הזין - השתנה, פריון והנאה, למי מקוראינו שטרם השתמש בו - ובמרכזיות הפתטית שיש לו בעיצוב האישיות הגברית. אבל עד מהרה פנו יוצרי התוכנית לכביש המהיר והתחילו לירות בצרורות.
יובל, מי זו חדווה לעזאזל?
מה לא היה שם? בשעה קצרה עסקו במיומנות קצבית בשאלת ברית המילה, בקנאת פין, ביצרני דילדואים, בשיעורי מציצה ובפירסינג, קעקועים, צבע, פן וגילוח. כל אספקט שלא העזתם לחשוב עליו קיבל פינה קטנה ודיון קצר וממצה, שאמנם לא נתן הרבה תשובות, ובטח לא סיפק את התוצר של אותו "חיפוש אחר זין מושלם", אבל ללא ספק ניסח בדקדקנות מדעית כמעט את כל השאלות שאף פעם לא רציתם לשאול.
אפילו האורחים, שנידמו בהתחלה כצנוניות חסרות הומור, הפשירו לאט ובסופו של דבר התגלו כלא רק ידענים, אלא כאנשים קלילים, שיודעים להתבדח על הכל כולל הכל, ולא פוחדים לחשוף את נפשם (ועוד דבר אחד) מול המצלמה. לא ברור איפה מוצאים כל כך הרבה גברים שמוכנים להתראיין בעירום מלא, ולשחק איתו בנוסף לכל, אבל כנראה שזוהי בדיוק הסיבה שהתוכנית אמש כל כך מצאה חן בעיני, ולא בגלל שאני נהנה להציץ לגברים אחרים.
מה שהפך את התוכנית לכל כך מוצלחת, מעבר לכך שיוצריה לא התביישו לעסוק בכל טאבו אפשרי ומביך, זו הגישה הנינוחה והבריאה של כל המשתתפים בה. זה לא באמת משנה אם מי שמדבר זו לסבית עם שפם שהנאתה המינית תלויה ביצרני סטרפ-און יצירתיים (ואלוהים, כמה שהם יצירתיים) או רופא מין שטוען בחיוך תוך הפניית פרופיל שגודל הזין תואם חיובית לגודל האף. מה שחשוב הוא שהתוכנית אמש הפכה את העיסוק באיבר החבוט הזה, שנשים חרדות ממנו וגברים אומללים בגללו, לקצת פחות רצינית, והרי הא"ב של סקס זה לדעת לצחוק על עצמך כשבטעות פורח לך נאד באמצע. גם מקומו של רון ג'רמי לא נפקד, כרגיל בהפקות כאלו, ושוב הוא התגלה כאדם כל כך בריא בנפשו שאי אפשר להאמין.
בעולם שבו ההדרכה המינית של נערים ונערות כוללת בעיקר סרטי פורנו שירדו באימיול, זה סרט שצריך להחליף את המורה חדווה בשביל להרגיע את קצת את הילדים: זה בסך הכל זין, וזה בסך הכל סקס. תהנו, אל תפחדו. ואם אתם עדיין מפחדים, כל הזין.
"שגעון הזין", יום א', 23:30, יס דוקו