הימים הם ימי אמצע שנות השבעים, בעיירה הדמיונית פוינט פלייס בוויסקונסין. כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון הגדול ביותר שידעה מאז ימי השפל הכלכלי הגדול, ניקסון התפטר, פורד נשיא, לדבר על פמיניזם זה טרנדי לפחות כמו ללבוש מכנסי פדלופון, הנוער מתחלק למעריצי דיסקו ומעריצי קיס, אמריקה מתאוששת מפרשת ווטרגייט וממלחמת ויאטנם, רעיונות היפיים חדרו כבר מזמן למיינסטרים וכולם מעשנים גראס ורואים "המלאכים של צ'רלי" בטלוויזיה. על הרקע הזה מתרחשת הסיטקום המצחיקה ביותר שיש בטלוויזיה כיום, "מופע שנות השבעים", שבחוסר שיקול דעת מוחלט משובצת עוד מעונתה הראשונה כתוכנית אחר הצהריים לנוער.
מאז הספיקה לצבור קהל מעריצים נאמן משכבות אוכלוסייה נטולות חצ'קונים ומבחני בגרות, שחיכה בקוצר רוח שהעונה השלישית תגיע. ועכשיו שהיא כאן סוף סוף, כמעט ופספסנו אותה, כי היא משובצת בערוץ 2 בימי ראשון עד רביעי בשעה המטופשת, הלא ראויה והלחלוטין לא נוחה 17:30. זה אמנם מכעיס ומבאס, אך לא ניתן לזה לשבור את רוחנו. אנחנו נתפוס את מקומנו במעגל הצינגלה במרתף של אריק פורמן, ננענע את עכוזנו לצלילי קיי.סי אנד דה סאנשיין בנד ונצחק ביחד עם כולם על זה שלורי - האחות השרמוטה של אריק נולדה עם זנב.
מי שהנסיבות המצערות מנעו ממנו להכיר את גיבורי התוכנית, להלן תקציר תמציתי שיסייע לכם להיכנס לעניינים במהירות וביעילות: אריק פורמן הוא ילד טוב וחנון למחצה, מה שאומר שמצד אחד הוא חכם, שקול ובעל פוני גיקי, אך הוא מעשן גראס כמו כולם ואפילו זיין כבר את חברתו, דונה פינצ'יוטי, שהיא גם כוסית, גם חכמה וגם אחת מהחבר'ה. מייקל קלסו הוא הטמבל החתיכי של החבורה, ג'קי היא צ'ירלידרית קומפקטית וקולנית והאקסית המיתולוגית שלו (שמאוהבת עכשיו בהייד, כי בפרק האחרון של העונה הקודמת הוא נעצר בעוון החזקת מריחואנה שלמעשה היא הביאה כדי להרשים אותו), סטיבן הייד הוא הפריק הזרוק שחושק בדונה ומתעב את ג'קי, ופז (שזה קיצור של Foreign Exchange Student) הוא תלמיד זר שאף אחד לא יודע איך קוראים לו או מאיזה ארץ הוא בא ולאף אחד גם לא איכפת.
תוסיפו לזה את ההורים של אריק (רד הקשוח וקיטי האחות הצחקקנית), ואת ההורים של דונה (בוב בעל פריזורת הפרמננט הבלתי אמינה, ומידג', הבלונדינית המטומטמת, שהשחקנית שמגלמת אותה, טניה רוברטס, הייתה מלאכית אוריגינלית של צ'ארלי בסבנטיז!), ותקבלו את אסופת הדמויות המצחיקה ביותר מאז "קרובים קרובים". הסבנטיז שמשתוללות ברקע עושות הזרה לנושאים שתמיד רלוונטיים ,וכמובן תורמות לעלילה, לצחוקים, לפסקול, למלתחה ולארט, והכי חשוב למצב רוח. אם הם היו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום, כבר מזמן היה נמחק להם החיוך מהפנים.
משוגעים, רדו מהגג
10.7.2001 / 11:34