ביום מעושן רואים עד קפריסין

סייפרס היל הם הראמונז של הראפ. הם היו בין הראשונים שהגדירו את ההארדקור היפ-הופ, כמו שהראמונז היו מהראשונים להגדיר את הPאנק. שתי הלהקות פנו תמיד למביני עניין, ועם זאת לא פחדו להיות מטומטמות וליהנות מכל שנייה של אהבלות. הרי עם כל הטקסטים האלימים, היריות והאיומים המילוליים, קשה לקחת ברצינות את בי-ריל ששר אותם, כשבמשך קריירה שלמה עדיין לא קינח את האף, ונשמע מנוזל כתמיד, ואת הסייד-קיק שלו, הראפר סן-דוג, שנביחות התשובה שלו לראפ של בי-ריל הזכירו יותר מכל דמות מיתולוגית מתוכנית הרדיו "מה יש": סעדיה הכלב (ד"ש, נועם!).

זה גם חלק מסוד קסמם של סייפרס. הכבדות והאלימות המוזיקלית לצד התחושה שאלו הן בעצם דמויות פיקטיביות, שמתקיימות רק בתוך השירים ועושות בהם חיים משוגעים. בדומה לראמונז, תקליטיהם הראשונים של סייפרס הם שבנו את שמם כאחת מלהקות הראפ המיוחדות והחשובות שיש, ועל התקליטים האלו המשיכה להישען הקריירה שלהם, שכבר שנים מתנדנדת בין תקליטים טובים פלוס לבינוניים של ממש. וכמו הראמונז – מי שאוהב אותם, אוהב אותם. גם ברגעים בהם הם הכי רחוקים משיאי העבר שלהם, המעריצים של סייפרס ממשיכים לאהוב ולהוקיר אותם,ואל המחנה הזה משתייך גם כותב שורות אלו. כשאני שומע את אחד משירי הראפ-רוק שלהם, "Can't Get The Best Of Me", אני יודע שההפקה המרושלת שלו רחוקה מהליטוש שבוהק מרוב הפקות הראפ-מטאל בהיסטוריה, וברור שהטקסט אינו יותר מפונקציונאלי, אבל המגושמות הזאת שלהם עדיין תגרום לי להרים ידיים לאוויר ולצרוח איתם כמו חולה. כלבת.

האוסף החדש "Greatest Hits From The Bong", ע"ש אחד משירי העישונים אותם הפכו להמנון, הוא תחליף סביר לכמה מהתקליטים הפחות חזקים של סייפרס, בהם ממילא הסינגלים היו הרגעים השווים יותר. סייפרס נגלו אל העולם עם שלושה תקליטים קלאסיים, הראשון והFאנקי מכולם מ-91' (ונקרא על שמם); השני והמהודק, "בלאק סאנדיי" מ-93', עם להיטם הגדול ביותר "אינסיין אין דה בריין"; והשלישי – "Temples Of Boom" מ-95', כנראה תקליט הראפ האמריקאי הראשון בהיסטוריה שהתכתב עם הטריפ-הופ שהתרחש במקביל בבריטניה, האט את המקצבים המהירים של סייפרס, ונשאר עד היום אחד המאסטרפיסים המבריקים והחדשניים בתולדות הז'אנר. לתקליטים האלו אוסף אינו תחליף. מצד שני, לא חייבים להחזיק אלבום מיותר כמו "Skull & Bones" כדי לקבל בראש מהשיר המצוין "(רוק) סופרסטאר". בשביל שירים כאלה אוספים קיימים.

שני השירים החדשים פה חמודים, גם אם אינם מביאים משהו שעוד לא שמענו מהלהקה. מצד שני, חסרים פה רגעי סייפרס מופלאים בכמויות, ומפתיע במיוחד בהיעדרו "What's Your Number" המעולה מתקליטם האחרון, שמסמפל את "גאנז אוף בריקסטון" של הקלאש. בנוסף, רמיקס הרגאייטון ל"Latin Thugz" עבש ורחוק מלעשות חסד עם השיר. לא אוסף מקיף, אבל תזכורת לא רעה לכוח האפשרי של סייפרס גם כלהקת מסיבות, ומסיבה עם סייפרס היא תמיד שמחה.

סייפרס היל, "Greatest Hits Fom The Bong" (אן-אם-סי, Columbia)