יסודות ניהול השפיץ

ז'ואן לפורטה, הנשיא הנכנס של מועדון הכדורגל ברצלונה, מגדיר את הטיפול בעסק החדש שלו בפשטות: "צריך להיפטר מהכוכבים היקרים, ולהביא שחקנים זולים". הוא לא מזכיר שמות, רק עיקרון בסיסי בעסקים. מבחינתו זה היה יכול להיות גם סחר בעציצים, העיקר שמכניסים יותר ומוציאים פחות. ככל שעובר הזמן מגלים כי "סודות ברצלונה" הוא לא סרט על ספורט, אלא הצצה על התנהלותם הכוחנית של מיליונרים בעולם העסקים. תוצאות המשחקים מוצגות ברשימה ארוכה, כאילו הכל חלק מתוכנית פיננסית גדולה של הקודקודים מהחלונות הגבוהים, ולא אירוע ספורטיבי לא צפוי. "סודות ברצלונה" הפך את המשחק עצמו לשולי. העיקר הוא תקציב מאוזן, כיסוי גירעונות ומכירת מינויים.

לאפורטה היה כל כך יהיר ובטוח ביכולותיו לבצע מהפכה בקבוצה, עד שהחליט לאפשר למצלמות לעקוב אחריו ולתעד את תהליך כניסתו לקבוצה. במאי הסרט חשו אסירי תודה על הזכות הסנסציונית שהעניק להם הנשיא באפשרות צילום ההתרחשויות, עד שהיצירה שלהם נראית לפרקים כמו מופע יחצני. הסצנות המביכות נעלמו, הקללות והעצבים (חלק בלתי נפרד מכדורגל) צונזרו. רק כמה רגעים קטנים הצליחו להבדיל בין ניהול עסק סטנדרטי לבין התעסקות של אוהדים בכדורגל. במהלך חתונה מפוארת, למשל, זונחים חברי ההנהלה את האירוע היוקרתי, ומצטופפים בפינה כדי לצפות במשחק במקלט טלוויזיה קטן. כשנערכת חתימת ההסכם עם רונאלדיניו, הצדדים מחליפים ביניהם מסירות בנגיחות, ואז מתחבקים, ומבטיחים בהתרגשות: "אתה תראה שיהיה לך טוב אצלנו". נתוני הרבעון מוגשים, וההסבר שלהם לפתיחה הרעה לליגה הוא כי "השופט נגדנו". דיונים על דו"חות כספיים מסוכמים ב"אנחנו עכשיו בתקופת נאחס".

לפרקים, החיים שלהם נראים כמו חלום. "אפשר להשיג אותו ב-25", מדסקסים ביניהם חברי ההנהלה בארוחת צהריים, והצופה מבין כי מדובר ברונאלדיניו וב-25 מיליון יורו. הם חגים במכוניותיהם הנוצצות ברחובותיה הרחבים של ברצלונה, ומקשקשים בסלולרי עם יוהאן קרויף. הם קובעים פגישה עסקית במסעדת פאר, המלצר בחדר הפרטי מגיש פירות ים ריחניים ומוזג יין מקומי משובח, והחברים מחליטים מי הכוכב הבא שיבוא לקבוצה. בישראל, לשם השוואה, החוזה בין מאמן הנבחרת דרור קשטן להתאחדות נחתם במסעדת הסטייקים 206.

שנתיים אחרי עלילת הסרט, מתברר כי סיפור ההצלחה של לאפורטה וחבורתו הרבה יותר מסחרר ממה שהוצג. לא רק שברצלונה בדרך לאליפות שנייה ברציפות בליגה הספרדית, היא אף נחשבת לקבוצה האטרקטיבית בעולם. אך גם אחרי צפייה נוספת ב"סודות ברצלונה", לא נגלה לנו מהו הסוד הגדול שהופך קבוצה למצליחה. החלטות עסקיות נבונות הן רק חלק מזערי מהתמונה הגדולה. גם המיליונרים השחצנים שמנהלים את ברצלונה יודעים כי ההבדל עבורם בין הצלחה לכישלון טמון בשפיץ של הנעל. למזלם, להם יש את הנעל של רונאלדיניו. אם תשאלו אותם, זה לא מזל, זו הייתה החלטה עסקית.