וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איתי קמינר

רותם רוזנטל

8.3.2006 / 9:25

חשבון ארנונה יכול להפוך לאמנות, סרז' גינזבורג גיבור ועפר שכטר מוזמן. ככה זה, כשדוגמניות פוגשות פילוסופים גרמניים

איזו מוזיקה אתה שומע במהלך העבודה?

אני שומע בעיקר רדיו, 102FM, מפני שזה הדבר היחיד שהרדיו שלי קולט בסטודיו. לפעמים קולטים רק רשת א' ו-ב' ואין מה לעשות נגד זה. המוזיקה לא ממש משפיעה על העבודה שלי בצורה ישירה אלא עוזרת לי לא לשמוע מה שיש בחוץ.

מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

אין לי העדפה מסוימת, העיקר שיהיה משהו שיעניין אותי או שאמצא דברים שאני צריך לאותה עבודה. ההשפעה לא חייבת להגיע דווקא ממדיום מסוים; גם שיחה במונית שירות או חשבון ארנונה כושל מזינים את העבודה שלי, כמו גם עמידה מסוימת של מישהו שראיתי או בגדים ממש יפים. אני מאוד אוהב חנויות, בעיקר של שעונים.

מה היית משנה ברחוב מגוריך?

אני גר ברחוב אבטליון. לא הייתי משנה בו כלום, הוא רחוב טוב. אולי הייתי מוסיף יותר רעש אבל את רחוב צ'לנוב בת"א הייתי הופך לבניין תואם דיזינגוף סנטר.

לא משנאה, מקנאה

למי היית מכניס מכות?

הייתי רוצה לדפוק מכות לסרז' גינזבורג, ולו רק בגלל שהוא אמן ממש מוצלח בעיני.

מה ההתמכרות שלך?

אני מכור לטלוויזיה מאז שהייתי ילד, כרגע ניתקתי אותה אז אני קצת עצבני. עכשיו אני שומע רדיו כמעט כל הזמן, אני אוהב בעיקר תוכניות מלל.

את מי היית מזמין לדרינק על חשבונך?

את סרז'. שוב, כי הוא ממש ממש מעולה מכל בחינה בעיניי. הייתי מזמין אותו אפילו לשני פסטיסים.

מה הרינגטון שלך?

אין לי, עדיף שקט לפני שיחה.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

הייתי רוצה שהצוות המקורי של אקזיט יבוא לתערוכה, מפני שהם נחמדים ונראים טוב.

מהם הרגלי הגלישה שלך?

אני לא גולש כל כך הרבה, מקסימום משוטט מדי פעם באתרי מוזיקה וקולנוע.

תיק עיתונות

היידיגר, שילינג והגל מתפננים עם בלונדיניות חטובות; איתי קמינר (29) מפרגן להם מפגש מקרוב בתערוכתו החדשה "דוגמניות ופילוסופים גרמניים" שמוצגת בימים אלה בגלריה מנשר.

המפגש שיוצר קמינר, שזו תערוכת היחיד הראשונה שלו, מדבר על אקט הסגנון. כל הדימויים שמופיעים בתערוכה הגיעו ממקורות של תרבות המונים – קמינר התבסס ביצירתם ובציורם על תמונות שמצא באינטרנט ובמגזינים שונים. את התמונות העביר לבד וכך בעצם ניכס לעצמו דימויים לטובת פרשנות שיוצרת עניין באינטראקציה שהיא יוצרת.

מתוך התמונות יוצר קמינר, בוגר המדרשה, מקור משועתק ומטופל, שמציג בפני הצופה את הדוגמניות והפילוסופים כבני מעמד שווה של תרבות ללא נחת. כשהיידיגר עוסק באמנות, הוא מאפשר לצופה להכיר בה כמקור לצפייה מיוחדת בעולם – כזו שאינה קרובה מדי לפרטים, כך שהעין נתקלת רק בפונקציונליות שלהם, ולא רחוקה מדי, לא מנותקת. זו התבוננות שנמצאת בנקודת אמצע מרתקת, המאפשרת לנו למצוא פרספקטיבה חדשה.

בניסיונו הנוכחי, קמינר מאפשר לנו להביט בפילוסופים כשווים היררכית למודל האולטימטיבי של תרבות הצריכה מחד, ובדוגמניות כשוות היררכית למייסדי התרבות המערבית מאידך. הגדלים השונים של הבדים מרמזים על ביטול ההבדלים בין שתי הקבוצות. הכל שקרי והכל נכון. בתרבות היומיומית אלה תלויים באלה בקשר בלתי נתיק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully