וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פוסט ציונות

רות קנאל

12.3.2006 / 11:44

רות קנאל מזכירה למתמודדים המתלהבים של השגריר 2, שבמקרה הטוב הם יגמרו כשקופית חסות לכרטיס אשראי

חשבתי שאני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה עם השגריר. אז חשבתי. ברגע שלמדתי להבדיל בין חגי מי-זהב לתום גרשביין כבר ידעתי שזה אבוד. אפילו די מסקרן אותי מי מהם יזכה לייצג אותנו בסוף בחמש יבשות, וזאת למרות שאם תעירו אותי באמצע הלילה ותצעקו לי באוזן "מהר! איפה איתן שוורץ עובד כרגע?" אני אצטרך חמש דקות כדי להיזכר מי זה איתן שוורץ.

כן, זה תוכנית נחמדה זה, השגריר 2. בדומה לסיבוב הקודם שלהם, גם המתמודדים הנוכחיים מצחיקולים לגמרי. לכאורה כולם מוצלחים ומלוקקים למשעי, גורמים לך להרגיש שאם נגיד אתה בן עשרים וחמש-שש-שבע, ונגיד, סתם אני אומרת, לא קשור אלי, שאין לך תואר או עבודה ואתה מכוער ונראה זוועה בחליפה והמילים היחידות שאתה יודע באנגלית זה פיצה ומסנג'ר, אזי אתה בזבוז חמצן משווע לאנושות.
בפועל, כמובן, לא צריך להתרגש: השגרירים הפוטנציאליים הם בסך הכל ילדים מגודלים בחליפות, ניצולי ועדת קישוט ופעילויות הדרכה מוצלחות בצופים. הם מגמגמים, מתאפקים לא להזיל דמעה כשמי מחברי הוועדה נכנס באמ-אמא שלהם. ממהרים להפנות אצבע לחברים: "אבל הגננת, מה את רוצה ממני, זה הוא אשם". הגדילה לעשות המתמודדת מאיה (זה בסדר, גם אני לא זוכרת מי זאת), שדפקה ליד שולחן הוועדה סיפור הזוי לחלוטין, משהו על זה שהעניקה למלודי החולה את מיטתה והביאץ' אפילו לא אמרה תודה. אם הייתי במקום רינה מצליח הייתי מעבירה אותן לשולחנות נפרדים.

מלודי מסתמנת באמת כסוג של גיבורה טראגית, ולא רק בגלל שהיא מסרבת להגיד תודה או לעשות פן; כשלעצמה היא עמדה היטב במשימת גיוס המתנדבים השוודים לקיבוץ (באמת מעניין למה הם כבר לא באים יותר, זה משהו שאמרנו?), אבל הותקפה כבר בפעם השניה עקב היותה "מאוד לא קבוצתית" ו"רודפת זמן מסך", בניגוד לחברותיה המחונכות והצנועות שפעלו בצוותא וכשלו. צחוקים. אמרתי לכם, הם מצחיקולים לגמרי שם בשגריר 2, הכי דינמיקה של בצפר יסודי והכי שכונה. אבל הכי מצחיק שרוב הבנים והבנות שם עדיין מעמידים פנים שצריך לשחק יפה ביחד למען מטרות קדושות ועתיד טוב יותר, בשעה שהתוכנית כולה מבוססת, מן הסתם, על זוכה יחיד בסופו של דבר. כדאי לרדת בהקדם מהחארטה של "קבוצת נשים / גברים מגובשת", זה ריאליטי, רבותיי, כולם באו לדרוס את כולם וללכת הביתה מנצחים. יש להם מטרות, ואם כבר נכנסנו לזה, אז לשגרר את ישראל היא בוודאי לא המרכזית שבהן. זמן מסך כן. זה בסדר, גם השוודים כבר מזמן לא באים לארץ כי מגניב להם לעזור לנו, הם באים כי יש שמש וכוסיות, אז מה זה קצת אינטרסים אישיים בין כולנו.

כן, האינטרסים האישיים הם הכל, ולא אכפת לי כמה זה מפריע למתחסדות הקטנות של קבוצת הבנות, לי זה לא מפריע בכלל, להפך. הפער בין לראות את אותם ילדודס אמביציוזיים בחליפות מדקלמים בלהט סיסמאות ציוניות נוגעות ללב, ואז להיזכר שעבורם כל התוכנית הזאת היא בעצם רק אבן דרך קטנה בתוכנית החומש להשתלטות הדרגתית על העולם, ואז לצאת לפרסומות ולראות את פיינליסט השגריר 1 צביקה דויטש מחלטר בתור שקופית חסות זזה לאיזה כרטיס אשראי, ולחזור לפרופורציות - זה פחות או יותר מה שעושה את הצפייה למשעשעת ושווה. טוב, כבר אמרתי קודם, באמת תוכנית נחמדה, לא?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully