תומר שרון נחשב סאטירה או פארסה?

1. תשכחו מזה, "המצב" אינה תוכנית סאטירית.

2. היא גם לא מצחיקה.

3. אברי גלעד הוא חתיכת איש טלוויזיה טפלון ששום חרא לא נדבק אליו. גם כאן הוא מצליח להיראות חינני במידה.

4. תומר שרון שלצידו, לעומת זאת, הוא האיש הכי מעצבן שאתם יכולים לראות בימים אלה בטלוויזיה. השטיקים הגופניים לצד המימיקה המוגזמת שהוא שוחק כבר כל כך הרבה שנים הפכו אותו עם הזמן לדמות מגוחכת, לא מצחיקה, קולנית (כי ככה זה כשהדרייב היצירתי שלך מוגבל, אתה עושה הרבה רעש כדי שישימו אליך לב) ובעיקר מיותרת. ויעידו על כך הפרצופים התמהים של גלעד בכל פעם ששרון מביא אותה בעוד יציאה של ג'ים קארי במיקס טוביה צפיר.

5. את ג'קי לוי, המנחה השלישי, יהיה קל לפטור בתואר "הנציג הדתי לאומי בפריים טיים", אבל הוא יותר מזה. לוי מנסה להיות סוג של סורמאלו לדור ה-Y עם בדיחות מהגזרה הירושלמית (והוא תיכף גם יזכיר לנו שאבו יויו זה שק קמח) וגם איזה כמה דחקות עצמיות על המגזר הדתי. כי הדתיים האלה הכי אוהבים לצחוק על עצמם וגם על ערבים, בעיקר על שמות של ערבים וגם על שמאלנים, בעיקר על הגבינות של השמאלנים.

6. והפלא ופלא, מי בצוות הכותבים של "המצב": אורי אורבך וגיל קופטש. האחד, אורבך, מתקרנף טיפוסי, רב אמן באמנות המובן מאליו והשני, קופטש, סאטיריקן דק הבחנה בערך ברמה של ננסי ברנדס.

7. התוצאה לא מבריקה כלל וכלל. הסאטירה אינה סאטירה אלא יותר היטפלות רדודה, גזענית וכהה למיעוטים, מצבים וסדר היום הישראלי. היא אינה שופכת אור קומי על המצב, אלא מנתחת אותו בכלי הסטריאוטיפיזציה המצויים בידיו של כל תיכוניסט שמביים הצגת סוף שנה.

8. חוסר היכולת להמריא מעל הצפוי מתבטא גם בהתנהלות של כתבי השטח ש"המצב" שולחת כדי שיחשפו את פרצופה של המדינה. הם מסתלבטים על ברכות רבנים, על מקורבי דרעי, על הדו פרצופיות של מפלגת העבודה, על אריק שרון. הכל כל כך פשוט, קל מדי, ברור מאליו. זהו סרקזם גס ונמוך הנתלה באילנות גבוהים (הריקבון הפושה במערכת הפוליטית בישראל) אבל מדשדש במי אפסיים.

9. לתוכנית "המצב" דרושים: צוות כותבים מוכשר, איפוק, חדות אבחנה, גדלות רוח, ראורגניזציה רוחנית, כבוד עצמי, מנגנון מסכל ונכונות לשינוי.

10. ותעיפו לכל הרוחות את התומר שרון הזה.

* "המצב" משודרת בערוץ 2 בימי חמישי בשעה 21:05