גוגול בורדלו להמונים

גוגול בורדלו הם לא שם חדש. הגלגול הראשוני של ההרכב הזה התחיל לנגן בניו יורק כבר לפני איזה שש שנים, הם הוציאו שני אלבומים, לפני שנתיים גם הופיעו בארץ וסימנו סופית וי על משבצת הישראלים שעושים את זה בכבוד בחו"ל. אז מה כן חדש? שבמקום להיעצר בתקרת האינדי, או לדעוך יחד עם הסצינה הצוענית-בלקנית שהכתה את פלורנטין לרגע וגרמה לכמה אשכנזים לשבור סרוויסים כאילו אין מחר- גוגול בורדלו לא עוצרים בדרך למעלה. השנה האחרונה שעברה עליהם מיצבה אותם כאחת הלהקות הכי חמות על הפלנטה.

שני צעדים אחורה: גוגול בורדלו היא הלהקה של שני הישרא-יורקרים אורן קפלן ורע מוכיח. בעבר של גוגול היה חבר אורי קפלן (חצוצרה) וההרכב עבד גם עם תמיר מוסקט (תופים, שניהם אנשי הבלקן ביט בוקס בהווה), כך שמדובר בעסק ישראלי, ולא במקרה. הגיטריסט אורן קפלן הוא עמוד השדרה של ההרכב, שבמרכזו ניצב בגאון יוג'ין האץ - אוקראיני לשעבר עם מבטא כבד, ניצול צ'רנוביל, ואדם אקסצנטרי גם בכל מובן אחר. הוא אולי נראה כמו סתם עוד שיכור רוסי חצי משוגע, אבל הוא בעצם שיכור רוסי חצי משוגע מאוד אינטליגנט, ואחד הפרפורמרים הכי מרשימים שתמצאו היום ברוק. מי שהזדמן לראות אותו לייב בארץ, יודע שמילים יתקשו לתאר את חוויית מופע הקמיקזה הפנקיסטי שהוא מעלה. לא רק בקוסמונאוט ז"ל - בכל פינה אליה גוגול בורדלו הגיעו האץ התקבל כסנסציה מהלכת. השדרן המנומס ב-בי.בי.סי, שם נבחר "Start Wearing Purple " ל"שיר החודש" של מרץ האחרון, ידע לספר בהתרגשות למאזינים כי מדובר באחת ההופעות החיות הטובות שראו מימיו, כך גם הרולינג סטון, האלטרנטיב פרס ומי לא.

יוג'ין היה האבא המייסד של הסצנה הג'יפסית הנוכחית בניו יורק, כשהחל לתקלט לפני כמה שנים במסיבות את פסקול המהגרים של גוגול. בשנה האחרונה, כשגם למסיבות הצועניות בניו יורק התחילו להגיע ערסים, הפך הנווד הכריזמטי הזה לחביבה של הוליווד: הוא דיגמן, נקרא לשחק בסרט "Everything Is Illuminated" עם אלייז'ה ווד, ואחרי שהפליא שם בהופעתו הפך לפיגורה מבוקשת גם באזורי התעשייה האלה. החשיפה בטח לא הזיקה ל-"Gypsy Punk", האלבום של גוגול שיצא בקיץ, בהפקת סטיב אלביני. בנוסף לכלי הנשיפה הסלאבים ולאסתטיקת הפאנק, תמצאו בו גם גיטרות רוק, אפקטים של דאב וריח כבד של אלכוהול. כל זה מסתכם לכדי אווירה של חופש - גם מהגדרות מוסיקליות, גם ממגבלות גיאוגרפיות.

לצידו ולצד קפלן המופע של גוגול כולל עוד טיפוסים דוגמת כנר פלאי, אקורדיוניסט רוסי עם סנדלים, ושתי רקדניות עם/ זמרות רקע. לאחרונה הצטרף לעסק גם רע מוכיח על הבס. לגוגול בורדלו יש אידיאולוגיה מכאן ועד לקווקז, והיא מתומצתת במוטו: Think Locally, Fuck Globally. מדובר בקולקטיב קצה, לפחות תדמיתית, של אאוטסיידרים: חבורה של קומוניסטים, פאנקיסטים, פליטים, יהודים, אוהבי מוזיקה ערבית, ילדים רעים, זקנים, שוביניסטים... ויכול מאוד להיות שהסחורה שלהם כל כך מבוקשת, דוקא בגלל הייצוג הקיצוני שלה למה שמחוץ לזרם.

לאט לאט ובהתמדה, המסיבה הפרועה שלהם משתלטת על אמריקה, וגם על חלקים ניכרים מאירופה. מבט בלוח ההופעות של גוגול מגלה הופעה כמעט כל ערב, בדרך כלל באולמות מלאים, כשהעיתונות לא מפסיקה להתעניין, גם אם לא מצליחה להבין. רע מוכיח רק הצטרף, וכבר הוא בטור שלא נגמר. עכשיו הוא נמצא בסופרמרקט בקנזס, והוא מנסה לנתח את מה שעובר שעליהם.

"הקסם של הלהקה הוא שהיא עירוב גלויות, גם מבחינה מוסיקלית וגם מבחינת ההרכב האנושי, עם חברים רוסים, ישראליים, אמריקאיים וחצי-אסייתים", אומר מוכיח. "זה גם המסר שלנו, cross-culture. כיום יש רוויה מתרבויות הומוגניות, מדברים שהם במצב הבסיס שלהם. כל בן אדם מסתובב באייפוד שלו עם מוסיקה מכל העולם – רוק, ראפ, רגאיי – ואין סיבה שמוסיקה שעושים תהיה חדגונית. חוץ מזה, ברור שחלק מהקסם הוא שיוג'ין מביא אנרגיות מטורפות, משולחות רסן, של פארטי במזרח אירופה. ובאמריקה של הפוליטיקלי קורקט, זה מדליק את האנשים, הם רוצים להתפרק על זה".

איך אתה הגעת לגוגול בורדלו? זו הסצינה הישראלית של ניו יורק?

"לא סצינה, אורן הכיר את גוגול לפני חמש או שש שנים. הוא היה סאונדמן בלואר איסט סייד והם הופיעו שם. היה להם גיטריסט סכיזופרן, אז כשהוא התחרפן אורן החליף אותו. לפני שנתיים אורן הביא אותם אליי כדי שאני אפיק אותם, ומפה לשם הצטרפתי. היה חסר להם באסיסט, ובשבילי זו פעם ראשונה שאני מנגן בס בלהקה ובהופעות, לא בהקלטות".

כשאתה הצטרפת כבר היו ברור שמדובר בהצלחה שחורגת מגבולות איזו סצינה טרנדית?

"ההצלחה של גוגול בורדלו נבנתה מאוד בהדרגה. הבום קרה בשנה האחרונה, מכמה סיבות – חתמנו עם לייבל שעובד כמו שצריך, Side One Dummy, וגם ההוספה של הבס עשתה את ההרכב הרבה יותר מפוקס. אבל זה בעיקר עניין של גראסרוטס, של צמיחה איטית מלמטה, ללכת מעיר לעיר ולנגן עוד פעם ועוד פעם. פעם ראשונה יבואו חמישים איש במקרה, פעם שניה הם יחזרו עם מאה אנשים, ובפעם הבאה אתה כבר ממלא את המקום. אף בן אדם לא יוצא מאוכזב מההופעה של גוגול, אנשים נגנבים לגמרי".

אתם בעצם חיים בדרכים רוב הזמן. עשיתם את טור ה- WARP, שהוא הסיבוב הכי נרחב באמריקה הצפונית. הפכתם בעצם ללהקת נוודים אמיתית. איך אתה חי עם זה?

"שניה, אני צריך לשלם... תראה, זה יחסי אהבה-שנאה. יש משהו ממכר בתנועה, ברוחב. אבל אין חיים אישיים בגרוש. עוד שבועיים אנחנו גומרים סיבוב, ואחריו תהיה לנו מנוחה של חודשיים, שבמהלכם אני אבוא לארץ. ואחר כך זה חודשיים סיבוב פסטיבלים באירופה".

מהמקומות שהופעתם בהם, איפה אתם הכי פופולאריים?

"ניו יורק, לוס אנג'לס, סאן פרנסיסקו, סיאטל, שיקגו, פורטלנד, לונדון. הופענו בלונדון ממש לא מזמן, באולם של 2,500 איש. המקום היה סולד אאוט, והקהל היה בהיסטריה מוחלטת. אחת ההופעות הטובות והבלתי נשכחות שלנו".

אתם מתחרעים בטורים לפי הספר?

"אני הפסקתי לדפוק את הראש. תדע לך שזה מאוד עוזר למוסיקה ועוזר בכלל. אני ממליץ לכולם לחדול ממחיקת המוח, לוקח זמן להתרגל, אבל זה שווה את זה".

במאי אתה בארץ, רוצה להשתתף בקמפיין "לנקות את ישראל מסמים"?

"תודה. אני למעשה כרגע מתכנן כל מיני דברים בארץ, עם אנשים שעבדתי איתם בעבר, מוקדם מדי להגיד בדיוק מה ומי".

יפטרו אותי אם אני לא אשאל: מתי גוגול יופיעו בישראל?
"אין כרגע בוקינג מתוכנן".

אנטישמים.