אווירודינמיקה

כמו רוב אוהדי בית"ר, גם החתום מעלה בילה חלקים ניכרים מילדותו, בנסיונות להמציא פרפטואום מובילה - מכונת תנועה מתמדת. בהגדרה גסה מאד, המטרה היא להרכיב מערכת שתפיק מספיק אנרגיה שימושית כדי להניע את עצמה. כדי להמחיש את המושג, שוו בנפשכם מכונה שפועלת על ידי הרמת משקולת על גלגלת. כשהמשקולת נופלת, היא מושכת אחריה חוט שגורר במעלה הגלגלת משקולת אחרת, שנופלת אף היא תוך שהיא מושכת את הראשונה וחוזר חלילה. הרעיון המפתה הזה אינו מעשי, משום שחלק מהאנרגיה המופקת בכל נפילה יתבזבז, כך שהמשקולות יטפסו לגבהים הולכים וקטנים עד שהמכונה תעצור.

חכמי הפיזיקה טוענים שמכונה מתמדת מנוגדת לחוקי הטבע, אבל הקביעה הרודנית הזו קוממה מאז ימי קדם את רוחו החפשית של האדם, המאמין שחוקים נועדו להיות מופרים. לאורך הדורות, ניסו אינספור ממציאים להתגבר על בעיות אבדן האנרגיה, מי בעזרת התקנים מחוכמים כמו מגנטים ומיסבים ומי (כמו כותב שורות אלה) על ידי הצעה להרים את המשקולות גבוה יותר. עד כה תועדה רק הצלחה אחת: מדובר במכונת תנועה מתמדת שבנתה ילדה אמריקנית בשם ליסה, בסדרה "משפחת סימפסון". ההישג הזה טרם זכה להכרת הממסד האקדמי, בשל ספקות לגבי ערכה המדעי של הסדרה.

לא רק אנרגיה מצייתת לעיקרון המתסכל, שאי אפשר להפיק מאף מערכת יותר ממה שהושקע בה. דומה שכל תחום בחיינו מדגים את התופעה הזו. בכלכלה, למשל, הדפסת כסף ללא כיסוי מביאה לירידה בערך המטבע; אפילו מדדים מופשטים כמו מוניטין, אמינות או חברות, מתנהגים באותו אופן; לדוגמא, חברת יוקרה יכולה לנצל את התדמית שלה כדי להפיץ מוצרים זולים ולגרוף רווח גדול, אבל עצם הפעולה הזו שוחקת את יוקרת החברה ומביאה להאטת התהליך.

למעשה, ניתן היה לקבוע שמדובר בעיקרון אוניברסלי שחל בכל פן של חיינו, אלמלא תגלית מלהיבה שנעשתה בשנים האחרונות, במוסדות המחקר של תעשיית הבידור הישראלית. מסתבר שקיים כוח אחד בטבע, שאינו מציית לחוק שימור האנרגיה. הכוח הזה בודד לראשונה במעבדות ערוץ 2 והוא מוכר לציבור הרחב בשם "ידוענות". התופעה המיוחדת לכוח הזה, "האנומליה הראשונה של הסלב", מתרחשת באופן הבא: הידוען רוכש לעצמו מעמד ציבורי על ידי הצטיינות בתחום כלשהו. לאחר מכן, משדלים אותו להתבזות בפרהסיה, מתוך ידיעה שהציבור שואב הנאה גדולה מצפיה באדם מפורסם שמשים עצמו לצחוק.

בשלב הזה, באופן ייחודי לידוענות, מתרחש הנס: לכאורה, ההתבזות שקולה מבחינה פיזיקלית לנפילה של גוף מגובה, שהרי הסיבה היחידה לענין הציבורי באדם שעושה מעצמו בדיחה, היא היותו מפורסם. אלא שבמקרה הזה, הנפילה אינה מכלה את האנרגיה הפוטנציאלית של הגוף. להיפך - עצם ההופעה של הסלב בטלויזיה בשעה שהוא מבזה את עצמו, מחדשת את ידוענותו, מה שמאפשר לו לעשות סיבוב נוסף של השתטות פומבית וחוזר חלילה. חלום הדורות מתגשם סוף סוף - הגלגל מניע את עצמו.

בשלב הנוכחי של המחקר, מוגבלת התופעה הזו לתחום הבידור, אבל העתיד צופן בחובו יישומים חדשים ומבטיחים. ברגע שתימצא שיטה להמיר את אנרגיית הידוענות לאנרגיה נצילה יותר, תיסלל הדרך לייצור יחידות עצמאיות שיפיקו כוח סלבריטאות נקי, זול ובטוח. עם שכלול הטכנולוגיה, ניתן יהיה אפילו לבנות חלליות המונעות בעזרת תא קטן ובו כוכב כדורגל בדימוס שמדבר שטויות מול עשרים צופים מגחכים. ליישומים תובעניים במיוחד, ניתן יהיה לשלב בתוך יחידת הכח גם את אשתו של הכוכב, שכבודה הרמוס יספק עוד כמה מגה-וואטים חיוניים. גם אם החזון הזה נראה בדיוני היום, קצב התקדמות הטכנולוגיה מלמד שהוא יכול לקרום עור וגידים תוך פחות משנות דור. למעשה, השאלה הפתוחה היחידה לגבי היתכנות השיטה הזו, נוגעת למאזן האנרגטי שלה. מי שצופה בתכנית "בסלון עם האוירון", מבין כבר מהדקה הראשונה, שנדרשה השקעה גדולה של רוע ושל ציניות, כדי להוריד את אלון מזרחי ואת אשתו לשפל כזה של התגחכות. האם תפוקת הרייטינג כיסתה את ההשקעה הזו? המחקר נמצא עדיין בחיתוליו, אבל אם לשפוט לפי החדווה שבה התעללו מפיקי התכנית במשפחת מזרחי, מהתסריט, דרך הבימוי ועד לעריכה, הרוע הזה לא הצריך מאמץ מיוחד: הוא בא להם באופן טבעי.