טלוויזיה טובה, במובן הבידורי נטו, היא כזו ששולפת רחשים תת קרקעיים בהמיית הלב הציבורית פחדים, תאוות, התקפי חרמנות שאינם במקומם והופכת אותם לתוכניות מהסוג הנוח לעיכול. כך, למשל, תורגמה החרדה האמריקאית מתופעת ההשמנה לסדרת ריאליטי אווילית כ"יורדים בגדול"; הומוסקסואליות חדלה מלהיות חתרנית והפכה לפרסומת לייף סטייל לחיי העשירים והיפים ב"הכי גאים שיש" ו"מבט עליז לסטרייט שיעיז"; ואי הנוחות ממעמד מצב הנשיאות בארה"ב תורגמה לסדרות שבה כל ממלאי התפקידים בבית הלבן הם אידיאליסטים מעוררי השראה, כמו "הבית הלבן" ו"גבירתי הנשיא" הדנדשה. ופיגועים, מה איתם באמת?
אפשר לומר שלאמריקאים לקח הרבה זמן להתאושש מפיגועי ה-11 בספטמבר, מבחינת סדרות טלוויזיה. אפשר לומר, אבל זה לא יהיה נכון. עוד לפני שהכול התחיל כבר היתה על המסך "24" וסיפקה מענה הולם לחרדת פיגועים ותיאוריות קונספירציה. ובכל זאת, יחסית לפוטנציאל הנפיץ (בדיחת פיגועים נדושה בצמד המילים האחרונות, למקרה שפספסתם), עלו מעט סדרות רלוונטיות.
"רשת טרור" שעולה באקסטרה הוט היא אחת המסקרנות שבהן. מדובר במיני סדרה שמאכלסת קאסט לא רע בכלל, החל מג'וליאנה מרגוליס המעולה, וכלה בצנונית דילן מקדרמוט ("הפרקליטים"). תחילתה ב"תאונת עבודה" במלון לונדוני, שבה, במהלך רקיחת פצצת גז עצבים, מתפגרים בסיטונות הן המחבלים והן עשרות מדרי המלון. הפיגוע הלא קונוונציונלי הזה מביא להקמת צוות על לטיפול בנושא. אט אט נחשפת רשת עולמית של תאי טרור שמזימתה הפלת שוק הנפט, ואם אפשר לחסל עשרות אלפי אזרחים תוך כדי מה טוב.
כמות הקלישאות בפרק הראשון עלולה להרתיע גם את חובבי הז'אנר. ישר במחצית השעה הראשונה נחשפים לסוכנת נחושה שרואה באיסלאם כולו דת של טרוריסטים (מרגוליס), סוכן שאיבד את חברו הטוב במגדלי התאומים (מקדרמוט) וסוכן מוסלמי-אמריקאי (פיטר מריק), שסופג קיתונות של חשדנות מצד הממסד, לצד התנכרות משפחתית על רקע עיסוקו. אבל עד מהרה העלילה מקבלת תנופה רצינית, וגם הדמויות נטענות בנפח אנושי. זו סדרה מותחת, קצבית ובנויה היטב. לעזאזל, היא היתה מספיק מותחת כדי לגרום לי לצפות בזה אחר זה בשלושת פרקיה, עניין של חמש שעות. יש רק בעיה אחת איתה, ואני קצת מפחדת לומר כדי לא להביא אותה בספוילר מהגהינום. רק ארמוז שזה נוגע לגורלן של הדמויות הערביות החיוביות בסדרה, ולגישה הסמויה של כותביה, לפיה ערבי טוב הוא ערבי במנוחה. וגם זה במקרה הטוב.
"רשת טרור", יום שישי 28.4 22:00, אקסטרה הוט
תא רך
"תא רדום", שעלתה ביס, מציגה את הצד השני של המתרס. סוכן סמוי מושתל בתא טרור המתהווה בארצות הברית. גם כאן עומדת במרכז הסדרה דמותו של סוכן מוסלמי, שנקלע לקונפליקט זהותי בין הג'וב להזדהות הדתית, וגם כאן הסוכן, בתפקיד "הערבי הטוב", נרתע מגישתם האלימה לאיסלאם של חבריו לתא, אך בה בעת הוא מסוגל לחוש כלפיהם אמפתיה מסויגת.
בניגוד ל"רשת טרור" הקצבית והקליפית, ב"תא רדום" אין פיצוצים ותמרות עשן לפחות לא בהתחלה אבל כן יש עיסוק בבעיות הדור השני להגירה הערבית, שעל מצעה ערבים ומוסלמים שהתאכזבו מהחלום האמריקאי צומחות חוליות טרור בלב ליבה של תרבות המערב. בכלל, יחסית לסדרה עם יומרות פריים-טיימיות, היא לא מהססת לצלול לעומקה של הגזענות בחברה האמריקאית, הן מצד הלבנים, והן מצד השמרנים בקהילה המוסלמית עצמה. כשמצרפים לחבילה גם רומן הדרגתי עם אם חד הורית ממוצא קתולי, הרי זה משובח.
"תא רדום", יום שבת 22:00, יס פלוס