מבוכים ודרקונים

כריסטופר פאוליני, בן למשפחה אקצנטרית במקצת ממונטנה שבארה"ב, למד בבית במקום בבית ספר. הוא החל את כתיבתו של ספר הפנטזיה "אראגון" בגיל 15 בלבד. שנתיים אחר כך, כיכב הספר בטבלאות רבי המכר ופאוליני מכר את זכויות התיסרוט לפוקס המאה ה-20. באמצע, אגב, הוא מכר את הספר מדלת לדלת ובאמצעות הרצאות בבתי ספר, כל זאת דרך הוצאה קטנה שייסדה המשפחה בעצמה, אבל אז קרא את "אראגון" סופר החתום בהוצאה הגדולה אלפרד קנופף, ששידך בינה לבין פאוליני. ספרו השני (בסדרה "ירושה" - שעתידה להיות טרילוגיה), "Eldest", יצא בקיץ האחרון ונכנס מייד לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. "אראגון" עצמו ייצא בקרוב בעברית, לראשונה, לקראת יציאת הסרט עתיר-התקציב המבוסס עליו, שבו אנו עוסקים כאן. פאוליני, אגב, בן 22 כעת, ביקר בשנה האחרונה לא פעם על הסט של "אראגון" כדי לעקוב מקרוב אחר התקדמות ההפקה.

"אראגון", כמו כותבו, הושפעו רבות מספריו של טולקין, בעיקר סדרת "שר הטבעות" ונציגים בולטים אחרים של ז'אנר הפנטזיה. הוא מספר על נער חווה בממלכה דמיונית הנשלטת על ידי שליט אכזר, המוצא ביצת דרקון ומגלה כי גורלו מייעד אותו לגדולה, הוא מתוודע לקיומם של קסמים עתיקים ושל מסדר לוחמי חופש עתיק יומין ומתחיל במסע, שסופו שחרור ארצו מכוחות הרשע. הארי פוטר פוגש את פרודו, פלוס שיער בלונדיני וחרב בת-זונה, אם תרצו. אגב, כמו "שר הטבעות" ו"הארי פוטר", החליטו בפוקס לשנות את תאריך היציאה המקורי של הסרט מהקיץ הקרוב לדצמבר (בארה"ב ובשאר העולם, כולל אצלנו), ובכך להמנע מהתחרות של מאי עד אוגוסט 2006 בקרב הבלוקבסטרים, שנראית השנה - עם "שודדי הקאריבים 2", "סופרמן חוזר", "משימה בלתי אפשרית 3", "אקס מן 3", "פוסידון" ועוד ועוד - אכזרית מתמיד.

ג'רמי איירונס נכנס לאוהל הגדול, שמשמש רוב הזמן כחדר הלבשה לניצבים בסרט "אראגון" - שנראים ברובם כמו צבא האורקים של "שר הטבעות" - וכעת אולתר על ידי אנשי יחסי הציבור האירופאיים של פוקס המאה ה-20 כסט לראיונות עם השחקנים וההפקה. הבריטי זוכה האוסקר כבר לא צעיר (57) אך מתנהל באגביות וקלילות, ממש כמו אד ספלירס, הכוכב הצעיר (17) שמגלם את דמותו של אראגון.

הטמפרטורה על הסט - בו ביקרתי באוקטובר האחרון - ביערות הסמוכים לבודפשט, בירת הונגריה שואפת להקפיא את הצילומים, והטלאים המסמורטטים, באווירת ימי הביניים, משמשים את עדר הניצבים כמפלט מהקור. איירונס עצמו לבוש עדיין בתלבושת של "ברום", מספר סיפורים, לוחם והמנטור שמוביל את אראגון הצעיר בעלילה, ששומרת עליו עטוף וחמים כעוב?ר. הוא מתיישב ומגלגל סיגריה מהטבק שהביא מבריטניה. איירונס נשאל איך הוא שומר על עצמו מהקור. "אני חושב על וודקה ושותה משקאות חמים, ובעיקר מתעטף בהרבה שכבות", הוא אומר.

איירונס, מהשחקנים המוערכים של העשורים האחרונים, זכה בפסלון המוזהב על תפקידו כקלאוס פון ביולו "תהפוכות הגורל" ב-1991 (ברצף בלתי נתפס של שלוש שנים של זוכים בריטים בפרס השחקן – דניאל דיי לואיס, איירונס ואנתוני הופקינס), מאז הוא הספיק לגלם תפקידים בולטים נוספים, כמו אלה של הסופרים קפקא וה.ג. וולס, אך מזה למעלה מעשור הוא נמצא בפאזה אחרת, שלה אפשר לקראו "אי-הישגיות", ומעדיף להתנהל בבחירת תפקידים אקלקטית מאוד, בין דרמות חצי-אפויות (לוליטה) לסרטי פעולה (מת לחיות), בין דיבובים (מלך האריות), אפוסים וסרטי הרפתקאות (ממלכת גן עדן, האיש במסכת הברזל) לסרטי טלוויזיה.

לדבריו, הוא עושה זאת כדי לבלות יותר זמן עם משפחתו, וגם לטובת פרנסה שוטפת וקבועה. יש לך כעשרה פרויקטים שיצאו או נמצאים בהפקה או פיתוח בשלוש השנים האחרונות לבדן, אני אומר לו, איך אתה מנהל את הזמן? – "אני מצפה להפסקה של חודשיים לפחות אחרי צילומי אראגון", עונה איירונס, "בכלל, אני אוהב לעבוד מאוד קשה לאורך תקופה ואז פשוט לעשות הפסקה יזומה". לאיירונס יש הסבר נוסף על הבחירות המגוונות שלו בכלל, וב"אראגון" בפרט. "כל סרט מגיע לקהל אחר. דמותו של ברום דיברה אליי ואראגון נוגע בפלח קהל צעיר ורחב שלא הגעתי אליו תקופה ארוכה. יש לי הרגשה טובה מאוד לגבי סיכויי ההצלחה של הסרט הזה". איירונס צודק, הסרט האחרון שנגע בקהל דומה ובו השתתף איירונס היה "מבוכים ודרקונים" מ-2000.

ל"אראגון" איירונס מתאים ככפפה, בעיקר לאור החיבה של במאים ותסריטאים למקם דמויות וסרטי פנטזיה כמעט תמיד בסביבה של דוברי אנגלית בניחוח שייקספירי. זו הופכת למסורת, אני אומר לו, לבחור שחקנים בריטים בעלי פרופיל גבוה, כמו איאן מקקלן ב"שר הטבעות" או אלק גינס המנוח בסדרת "מלחמת הכוכבים". "רוב השחקנים בסרט הם בריטים", אומר איירונס, "אבל אני לא יודע אישית מה אתה מקבל משחקן בריטי שאתה לא מקבל משחקן אמריקאי, את זה צריך לשאול את אנשי הליהוק. אגב, את מלחמת הכוכבים מעולם לא ראיתי". הוא מעיד על עצמו כי גם אינו חובב גדול של פנטזיה. "אראגון", כנראה, הוא הספר הראשון בתחומו אותו הוא קורא. "התחלתי לקרוא בזמנו לילדים שלי את שר הטבעות, אך ויתרתי לאחר שממצאתי קלטת אודיו להשמיע להם. באופן כללי, אני מעדיף לקרוא ביוגרפיות, למשל".

איירונס, שמשפחתו מרבה לבקר אותו על הסט, הוא אב מסור. מעט מזה הוא לקח לטובת הדרכתו של ספלירס, ולא מעט גם לדמותו בסרט. "יש כאן ממד של לימוד, העברה הלאה של מידע. אם כי בכל הקשור לרכיבה על דרקונים אין לי הרבה נסיון".

סטפן פנגמאייר, במאי "אראגון", הוא מאנשי האפקטים הויזואלים הבולטים בהוליווד. כעת הוא קיבל לידיו את סרטו הראשון, וכבר מנהל את איירונס, סטים מורכבים ותקציב של כמאה מיליון דולר. אני שואל את איירונס האם בשלב זה של הקריירה שלו קל לו יותר לעבוד עם במאים מתחילים כמו פנגמאייר, שעשויים לתת לשחקן ותיק הרבה יותר חירויות ומרחב החלטה עצמאי. "לעבוד עם במאים מתחילים זה תמיד סיכון", אומר איירונס, "אבל זה תלוי כמובן בבמאי. יש לי תמיד משקל בעיצוב הדמות בכל מקרה ובמאים נותנים לי חופש נרחב. במאי טוב, מתחיל או לא, צריך תמיד לתת לכולם להשמיע את דעתם, בין אם הם שחקנים ובין אם הם צלמים או אנשי תאורה. כשהתוצר הסופי מזוקק דרך פילטר של הרבה אנשי מקצוע וכשרונות שעובדים באמת ביחד, אז אתה מקבל את הדבר הטוב ביותר שאפשר".

* הכותב היה אורח פוקס המאה ה-20