מדי יום ומעל כל במה מקבלים סלבריטאי ישראל הזדמנות לבחור. לבחור את תוכנית הטלוויזיה האהובה עליהם, את הספר (?) האהוב עליהם, הצבע האהוב עליהם, מתכון הבורשט האהוב עליהם, גרגיר החול המועדף עליהם בחוף טנטורה, וכמובן, מי הסלב שהם הכי מעריצים (חוץ מעצמם).
דווקא ביום העצמאות החלטנו להפוך את היוצרות ושלחנו את רונן ארבל לשאול עשרה שירים ישראליים מי הסלב האהוב עליהם. חלק מהשירים היו בדיוק בחופשה בסיני (הם הלכו לבקר את "נואייבה" של שלמה גרוניך), אולם גם אלה שנשארו בארץ, רצים מטקס אחד בראשון לציון למשנהו במזכרת בתיה, שמחו להתראיין ולקבל סופסוף פתחון פה.
"תותים" של אתניקס בוחר ברמטכ"ל, דן חלוץ
"היה נראה לי שהמעט שאני יכול להחזיר לכל אותם אנשי צבא שבחרו אותי בתור השיר האהוב עליהם, הוא לבחור ברמטכ"ל המכהן. זה מצחיק, כי תמיד מייחסים לי אמירות של מיאוס במלחמה ופניה לכיוון השלום, שלכאורה הוא התותים, אבל האמת היא שאני טיפוס די מיליטריסטי, ומאוד אהבתי את ההערה ההיא של חלוץ על משק קל בכנפיים בעת הפצצה של ילדים. בכלל אני חושב שהוא אחלה גבר."
"ירושלים של זהב" של נעמי שמר בוחר בארקדי גאידמק
"אני אוהד בית"ר שרוף. כל שבת אני ביציע המזרחי של טדי. תמיד אלה שמסביבי מתפלאים כשאני מקלל את האמא של השופטים או קורא לשרוף ערבים, כי אני אמור להיות ממלכתי, אבל כוס אמק, בית"ר אצלי זה בלב. מה שגאידמק עושה אצלנו השנה זה מצווה. מצווה אני אומר לכם. בשנה הבאה בעזרת השם אנחנו תופרים אליפות בהליכה ואז נראה את האדומים מדברים על כסף לא כשר."
"אין לי ארץ אחרת" של אהוד מנור בוחר גם הוא בארקדי גאידמק
"עם כל הפרובלמטיות של האיש, אין ספק שהוא הכניס לא מעט צבע לחיים של כולנו והיה קשה לי לראות אותו עוזב היום למקום אחר".
"לא עובדת בשביל אף אחד" של סי היימן בוחר באקי אבני
"בעיני התקופה הכי יפה של אקי אבני היתה כשהנחה את 'קחי אותי שרון'. נדמה לי שאני לא היחיד שמתגעגע לנוכחית הבימתית ולכריזמה האינסופית שלו. אין עוד אנשים כאלה בעולם הבידור הנוכחי, היום כולם פרזיטים. לא פלא שהוא עושה חיל באמריקה בזמן שאחרים מתחננים כאן לעבודה".
"התקווה" של נפתלי הרץ אימבר בוחר ביאיר לפיד
"אני מניח שאם היה נכתב היום המנון לאומי חדש, היה חתום עליו יאיר לפיד, אבל גם כהמנון הוותיק של המדינה אני חייב להוקיר את הבן היפה והמוצלח ביותר שהולידה הארץ הזו. בבנק הפועלים, לשמחתי, חושבים כמוני".
"נעליים" של פורטיסחרוף בוחר בכריסטין מהדוגמניות
"נכון שזה קצת מתבקש, ולא בגלל שדוגמניות הולכות יחפות, אבל ביום ההולדת הנוכחי של המדינה, באמת שקשה לחשוב על מישהי מתאימה יותר לשאת את שם התואר שנתנו לי כותביי."
"כל האמת" של הקליק בוחר ברפי גינת
"העורך הראשי של ידיעות אחרונות ואני משיקים בהרבה מאוד רבדים ואני מרגיש בכל פעם שאני רואה אותו על המרקע, או קורא עוד כותרת שמאחדת את העם סביב העיתון של המדינה, שאני חלק ממנו והוא חלק ממני. רפי הוא לא רק כל האמת, או קול האמת אם תרצו, הוא גם האגו והאינטריגו, ואם אתם לא מאמינים תשאלו את ניר בכר".
"שיר החתונה" של פנצ'ר בוחר בקאסט של ארץ נהדרת
"הם קורעים אותי. פשוט קורעים אותי בכל פעם שאני רואה אותם על המסך. מוכשרים, מדהימים, מהממים. את כולם אני אוהב. טל פרידמן הזה משוגע. משהו. ברור שאני גם אוהב את החיקוי של דידי הררי, אחד הכותבים שלי, אבל יותר מהכל אני מרגיש שארץ נהדרת היא המשך ישיר להומור של פנצ'ר, ונדמה לי שגם הם מרגישים ככה. ותחשוב על זה, גם קיציס קצת מזכיר את אמיר כהן. מה, לא?"
"אלוהים" של מוקי בוחר בפיני גרשון
"יכול להיות שלפני כמה ימים הבחירה הזו היתה יותר רלבנטית. סתם אני צוחק, הרי ברור שאין קשר בין השגיות לאמונה, לא? אני מוצא לא מעט דמיון, בין האמונה החזקה של פיני והיישום שלה בתוך החברה החילונית הטועה, לבין התהיות שאני עצמי מעלה בשיר, כי הרי זה טבעי לשאול שאלות, אבל מזל שפיני, בכל פעם קורא 'אין עוד מלבדו' ואומר את האמת".
"הללויה" של חלב ודבש בוחר במאיר איינשטיין
"את מאיר אני אוהב הרבה שנים, עוד כשהיה ברשת ב', אבל במיוחד אחרי התקף האמוק שלו מפארק דה פראנס, שהראה באמת עד כמה אכפת לו מהמדינה. אנשים חושבים שאני מרוצה מזה שיורם ארבל משתמש בי הרבה בכל פעם שקורה משהו שהוא מרוצה ממנו בזמן משחק, אבל האמת היא שזה מטריף אותי. כאילו מה, אין לך אוצר מלים יותר רחב? אתה תמיד חייב להשתמש בטקסט של מישהו אחר? בסוף אנשים עוד יחשבו שאני העתקתי ממנו. לא כמו מאיר, הוא חמוד לאללה עם השיער הזה שכיף ללטף."