לא עובר סלקציה

חברים, אני מזהירה: הבא שיגיד "התוכנית החדשה של ארז טל היא העתק של משחק מכור" יישלח לאלתר לגלות בקהל של "החדר עם רות קלדרון" יחד איתי. קודם כל מפני שזה הכי נמאס לשמוע, ודבר שני הלוואי, רבותיי, הלוואי היה מדובר בהעתק של משחק מכור. ככה אנשים חלשי-עצבים כמוני, שמתגעגעים לגורי וגם הקבבים של יום העצמאות לא יושבים להם כל כך טוב בבטן, היו מקבלים איזה תחליף נחמד להרגיע את הקריז. אבל איפה משחק מכור ואיפה מועדון לילה.

ארז טל מודע לכך שיש חבורה שלמה של שינניות מתוסכלות מינית שרק מחכות עם נבוט בהיכון בשביל לחבוט היטב בתוכנית שלו וגם להוסיף שאולי פעם הוא היה גאון אבל עכשיו זה נראה כאילו המג'יק טאץ' שלו עבר השרייה ממושכת באקונומיקה ואולי לכן הוא מנפק בשנים האחרונות כל מיני דברים הזויים כמו "המוח" ו"איפה-אתה-חי", ועכשיו הדבר הזה שחושב בטעות שהוא תוכנית בידור. העניין הוא שלא ממש אכפת לו, הוא אפילו נהנה לצחוק על זה. בסדר, הומור עצמי זה חשוב.

אם כן, לאותו רעיון מקורי של "שליפת" פאנצ'ים בסבב הוא מצוות אליו את רמי הויברגר, אורי גוטליב, עפר שכטר (מה הקטע הזה שלך לכתוב עפר בלי ו'? זה חוסך לך כסף?) ומיה דגן (כנ"ל עם ה-א'). הנטייה הטבעית היא להחמיא לשחקנים באמת-מוכשרים אלו (כולל שכטר והפרסומת לבמבה!) ואף לראות בהם אנשים די מצחיקים כשהם באים בבודדת. אך אויה - שימו את כולם בפאנל אחד, תנו להם עשר דקות עם האורחים שירי מימון ויורם בינור והם יגרמו לכם לבכות מרוב ייאוש. איך זה? לארז טל פתרונים. גם לזה דרוש סוג של גאונות.

ב"מועדון לילה" לא מכוונים לסאטירה בועטת כי אם לפנאן נטו, לפחות ככה אני מקווה בשבילם, מפני שאם מישהו באמת התכוון להריץ פה סאטירה על ידוענים וברנז'ה, הוא חייב דחוף להחזיר את התיק וללכת הביתה. האמת שגם בתור פנאן נטו זה לא ממש תופס. מבדיחות הקרש שרצו שם אפשר היה לבנות גולגולת חדשה למושיק עפיה. רשמתי לפניי כמה מהפנינים שרצו שם ותכננתי להעניש את כל קוראי וואלה! תרבות בשורת ציטטות אכזרית, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, חבל עליכם ועלי, דה ג'ואיש פיפל באמת סאפרד אינאף. אף על פי כן הנה אחד למען המזוכיסטים בשורה האחרונה: ארז טל מחזיק מעטפה ירוקה ושואל מה זה, רמי הויברגר (פעם מודל לחיקוי) אומר שזה צו גיוס של קרמיט הצפרדע, ומכאן כבר יש צורך לגרד את קרביו השפוכים מצחוק של שכטר מרצפת האולפן. זה, למרבה הצער, היה דווקא אחד מרגעי השיא. השאר היו דאחקות טיול שנתי על שני נכסיה הבולטים של שירי מימון ועוד אי אלו משחקי מילים שבתוכניות אחרות (לאו דווקא משחק מכור) לא היו נותנים אפילו לעז של המפיק ללחך מרצפת חדר העריכה. מה אגיד לכם, שבו בכיף עם כמה חברים טובים, תריחו קצת דבק מגע ותתעדו הכל במצלמת וידאו, ייצא לכם יותר מצחיק, באחריות.

לזכותם של המשתתפים ייאמר כי בכל זאת תוכנית ראשונה, ובכל זאת רצו אנרגיות חיוביות אמיתיות ואם נוריד משירי מימון את עניין הציצים תיוותר בידינו דמות שטוחה למדי, אבל זה עדיין נראה כמו משהו שהיה צריך לעלות לשידור איפשהו ב-99' ,ושחסרים שם נורא כמה חריצים חשופים של תחת להשלמת החוויה האור-קולית. מלבד זאת, לעזאזל, אם באמת הייתי רוצה להיות נחמדה ומתחשבת כבר הייתי תורמת עשר שקל לרוח הישראלית או משהו. אי לכך, צריך לסכם: המועדון נפתח בתוכנית בוסרית ומאכזבת, אבל זה בטח ישתפר. אחרי הכל, אחרי האזכור שקיבלנו שם לתוכנית החייזרים הנוראית ההיא של דודו טופז, מבינים שבכל הנוגע לטלוויזיה מקומית הגרוע מכל כבר מאחורינו. מפה אפשר רק לעלות.

"מועדון לילה", יום ד', ערוץ 2