פסטיבל השיירים

הא, כן, פסטיבל השירים של היום זה לא פסטיבל הזמר של פעם. לא, אתם מבינים, הזמנים השתנו. פעם לא היה לנו רגע דל, היום יש לנו הרבה רגעים דלים, רבים מהם מרכיבים את לוח השידורים של ערוץ 2, כללית. אבל מי יספר לנו כמה שמח היה פה לפני שנולדנו, אם לא רבקה "הדינוזאור" מיכאלי, בעודה מנחה את פסטיבל השירים של ישראל לשנת 2006 יחד עם עלמה זק, מנסה לגשר בין שנות ה-70' לפנה"ס וימינו אנו.

רק אלוהים יודע למה מתעקשים להמשיך להצמיד לרבקה מיכאלי את שיק אחוזת הראשונים, כשהיא בעצם הכל חוץ מדמות סבתאית, אבל למה להתאמץ - היא היתה מהאנשים האלה שדיברו פעם ברי"ש מתגלגלת, ומכאן שהיא חטיארית חסרת תקנה. ועלמה זק, על תקן הקונטרה הצעירה והמאגניבה? היא, במחילה, אולי נראית פיצוץ יחסית לשנותיה המתקדמות (כבר עברה את השלושים, לא?) אך בעולם בו ילדות בנות תשע כבר מצטלמות לקטלוג אופנה עם הפטמות בחוץ, זה עושה גם אותה עם חצי רגל בקבר. מכל מקום, שתיהן יצאו מעניין פער הדורות הדבילי הזה ממש רע. בכלל, אסור להמשיך עם העניין של מנחים שמדקלמים ביניהם רפליקות צולעות, זה כבר גורם לקהל בבית להיתקף פריחה במקומות מוצנעים בגופו (עשיתי סקר לא מחייב). מה שכן, בכל זאת טוב שמישהו מהכותבים מביע בקול רם את ייאושו מתרבות המדאים-מאמם, ואז מה אם הכל נעשה תוך אירוח משתתפי כוכב נולד ושליחת אס-אם-אסים מאסיבית, ואם כבר, אולי שיגרילו מדבקות של השמיניה בין הצופים ונסגור עניין. מי מתחשבן על קטנות.

במסגרת אי התחשבנותנו על הקטנות, יש לציין גם שקידום התרבות והמוזיקה הישראלית מעניין את המארגנים כמעט כמו השלג דאשתקד, אם לא למטה מזה, ושחייבים להפסיק כבר עם קלישאת הבועז שרעבי, שהגיע בזמנו עם "הלוואי" למקום האחרון של הפסטיבל וכיום מתעלק איתו על כל אוסף ישראלי שני. בסדר, אנחנו לוקחים בחשבון שיש שירים מהפסטיבל שיתפסו בגדול אפילו שהם נורא מטופשים, ושירים איכותיים שעקב יחצנות לקויה יידחקו לתחתית התודעה הקולקטיבית, באמת שאין צורך לשלוף את הדוגמה הזאת מהנפטלין כל פעם. ומי אלה המלכה באיה? השיר שלהם קצת מטריד אותי. רגע, בעצם קצת קשה לי להיות מוטרדת משיר שעבר לי ליד האוזן ולא השאיר שום סימן. אז זה בסדר, נראה לי. מה הם יעשו עם הכסף שזכו בו? אולי יקנו מישהו שיודע לכתוב פזמונים, אין לי מושג.

חוץ מהערות הכרחיות אלה, דווקא שווה לפרגן למשתתפים ולשירים שביצעו. הבנות נחמה ורונה קינן יתקבלו תמיד בברכה, הן יכולות לשיר גם מחרוזת צ'רקסית עממית, זה לא משנה. החומרים שלהן סבבה, ונשאלת השאלה, אם ככה, מה בכל זאת ההבדל בין פסטיבלי הזמר של אז לאלו של היום? ובכן, ההבדל המרכזי בין אז והיום הוא שפעם היו עושים שירים בקלאסה, וכיום עושים שירים קצת פחות בקלאסה וקצת יותר במסחור, אבל עדיין דברים שפוטנציאלית ישתלבו יפה בגלגל"צ, ויעבירו לרות את הזמן בסבבה כשהיא שוטפת את הבית ומקווה להתחשמל ולגמור עם זה מהר. ובלי קשר לשירים החדשים היו קצת שירי מימון (רק אתמול ראינו אותך אצל ארז טל, אין לך בית תגידי?) ונער הגבעות האסטמתי למחצה שי גבסו, מירי מסיקה ועברי לידר ודניאל סולומון וזוגתו, ובסך הכל ערב נעים של מוזיקה ישראלית חביבה. מה רע? בימים כאלו גם זה הולך מצוין, ואיך הנוער של היום אומר? פצצות לגבות וקילשונים לאישונים, או משהו. תעזבו אותי, אני כבר מזמן לא מעודכנת.

"פסטיבל השירים של ישראל 2006", יום ה' 21:00 ערוץ 2