תושב"ע בביצוע אר-אנ'-בי

זו בעיה שמטרידה כבר שנים את מיטב המוחות: מה יגרום לאנשים צעירים, שעתידם מונח לפניהם, מחכה שיתפסו אותו בזנב ויאלפו אותו, לפנות לקריירת הוראה? תפיסה מקובלת גורסת שבדומה לפוליטיקה, אין מצב בזה: בשני התחומים לא צריך בישראל להוכיח ידע מוקדם או כישרון, היוקרה הולכת ופוחתת, והמקצוע נעדר סטנדרטים מקצועייים או אתיים. האנשים שנמצאים בסופו של דבר בתפקידי המפתח בתי הספר או בכנסת הם בדרך כלל ברירת מחדל, אחרי שכל השאר מצאו את מקומם באקדמיה, בהיי-טק או בהברחת ירקות מהשטחים.

כמובן שיש הבדל מרכזי בין שני התחומים: את החרפה שנלווית בישראל 2006 להיותך פוליטיקאי מרפדת היכולת למשוך בחוטים, לסדר ג'ובים לילדים ולפרוש בשיא כשבכיסך פתקים קטנטנים עם מספרי חשבונות בנק. לעומת זאת, החוטים היחידים שהמורים מושכים בהם הם אלו שמחוברים לשקיות התה שמנחמות את גרונם הניחר בהפסקת העשר. כבר שנים שהמורה הוא מוצר אפור, שחוק וחסר ניסיון, שאינו מספק את הסחורה, זוכה לבוז ואלימות מהתלמידים והתעלמות מהממונים, ומקבל בסוף החודש פחות מהמינימום. אז איך זה שבכלל עוד יש לנו מורים?

נדמה שבסמינר הקיבוצים עלו על זה. במוסד שמו את האצבע על הגורם שיכול להצית מחדש את להבת מחנכי הדורות הבאים: הזוהר והפרסום הנלווים. בפרסומת חדשה, בשלטי חוצות כמו גם בפריים טיים, המבשרת על היום הפתוח במכללה שלהם, עושים לנו את הלינק, שאיך לא חשבנו עליו קודם, בין המורה לגאוגרפיה לנינט. קריין דרמטי מודיע על התאריך שבו "זה יקרה" כשאותיות זהובות נוצצות, מעוטרות בכוכב סלקום הכרחי, מבהירות שמדובר בהזדמנות לזכות בכוח, על כל סממניו: לעמוד במרכז הבמה, להתבשם בגלאם, ליהנות מפרסום ויכולת השפעה על המוני צעירים משולהבים.

האנלוגיה בין תואר בחינוך לעמידה על במה מול קהל של עשרות אלפים, פלוס פפארצי ב"רייטינג", היא מבריקה. הוראה היא מקצוע שהמאפיין העיקרי שלו הוא הכריזמה והמנהיגות, אותן תכונות שנדרשות על מנת לקבל שורה ב"השיר שלנו". ההתעלות שמועמד ב"כוכב נולד" מרגיש כשמעיפים את יריביו אחד אחד, משולה, כך ניתן להבין, לאקסטזה הטרנסנדנטלית שמגיעה עם האפשרות "לבחור מי יעוף מהכיתה".

מה שקרה לשי גבסו אחרי ההיתקלות בצביקה הדר זה בדיוק מה שיקרה לנו כשנלמד בסמינר הקיבוצים: מאנשים חסרי הכשרה, ידע וכישרון נהפוך במחי אודישן לדמויות הכי מאגניבות של שנות האלפיים: מורים בישראל. אתם אולי מגחכים, אבל ציבור הצעירים בישראל היום מטומטם מספיק על מנת לקנות את זה ולחשוב שהוא הולך להסתדר פה בגדול, אם ייכנס לקטע של ההוראה במקום לענף של קאוורים לשירי ארץ ישראל היפה בביצועי אר.אנ.בי.