א"ב בעיבוד לטלוויזיה

אתמול שודר חלקה הראשון של המיני-סידרה "השיבה מהודו", ומה שהכי מעסיק אותי בקשר אליה הוא – איך כותבים 500 מילה על משהו כל כך גרוע. כי הנה, אמרתי: מדובר בסדרה גרועה. עכשיו נותר רק לנמק. אבל מי שמחפש את הפאנץ' ליין, יכול לחסוך לעצמו את הקריאה, וטוב יעשה אם יחסוך לעצמו גם את הצפייה בשני החלקים הנותרים של הסדרה.

הסדרה נוצרה מתוך סרט, המבוסס על ספרו של א.ב.יהושע, שנקרא באותו שם. הסיפור הוא סיפורו של בן רובין, רופא צעיר שמשתכנע להתלוות למנהל בית החולים ואשתו, הזוג לזר, במסעם להודו. הלזרים נוסעים כדי להציל את עינת, בתם החולה, ומתוך דאגה לשלומה, הם מחליטים שכדאי שיהיה אתם רופא, ולוקחים את בן. במהלך המסע, מתפתח רומן בין הרופא הצעיר ובין דורי, האימא המודאגת.

מרבית החלק הראשון ששודר אתמול מתרחש בהודו, ולא צריך להיות אחרי טיול של כמה חודשים למזרח כדי להרגיש את הקלישאתיות שבאופן ההצגה של הודו, ושל חוויית המטייל הישראלי בה. הצילומים בהודו הזכירו את הפרסומות שמצולמות שם: סגרו איזה רחוב, הביאו כמה מאות ניצבים במקרה הטוב, ופחות מכך במקרה הרע, ודוחסים אל הפריים שלוש פרות, פיל, סארי אחד – רצוי כתום או אדום בוהק, וחבורת ילדים פושטי יד.

והשיחות שמנהלים הגיבורים, התובנות שלהם על הארץ הכול כך חדשה להם, פשוט להקיא. ריקי גל, בתפקיד האם הפתיינית, משחקת באופן מוגזם ולא אמין, ומתלהבת מהנוף בהודו, כאילו אין בת גוססת שמחכה לה באיזה חור. אקי אבני, הלוא הוא ד"ר רובין הצעיר, הוא הפילוסוף המיוסר שמתקשה להסתגל לעוני ולמחלות ברחוב. באחת השיחות שמנהלים הרופא והאם המודאגת, אומר בן על ההודים שהם כל כך מסכנים, מתים עוד בחייהם, ובכלל הבודהה הזה שמחכים לו נראה לו די אכזר. אני מוכנה לשים כסף על כך שעד סוף הסדרה הוא יבין שבעצם ההודים מאושרים, הוא יראה את האור ויבין שחייו שלו הם-הם החסרים. כי סידרה שמתחילה עם אמירות בשקל, לא יכולה להתפתח למקום יצירתי או מעמיק. היא תישאר באיזור הפילוסופיה לעניים וההודו לבורגנים. פיס אנד לאב, יו נואו.

והמשחק, איך נאמר בעדינות, פשוט לא עובר. כשבני הזוג לזר מגיעים עם ד"ר רובין למנזר בו שוהה בתם, רובין מכריח אותם לעטות מסיכות, ולא מרשה להם לגעת בבת שלהם. אז בסדר, הוא רופא ומתפקידו להיות היסטרי, אבל - מה עם האימא? לא ראית את הבת שלך חודשים, ועכשיו היא גוססת במדינת עולם שלישי. ההיגיון אומר שהרופא עם הערותיו הבריאותיות צריך לדבר עם האבק שהשארת אחרייך, כשאת כבר מזמן עם הבת המסכנה שלך. וכל זה, כמה תמונות בלבד אחרי שד"ר היסטריה שלנו קונה ברחוב(!!!) כוס מיץ מההודים. הוא לא שמע שאסור לשתות את המים של הודו?

אפשר להמשיך עוד ועוד בסקירת סצנות גרועות במיוחד, ורגעי משחק מביכים ב"השיבה להודו". אחרי הכול, מדובר בסדרה מתוך סרט על פי ספר, כך שגם אם היה משהו טוב בספר המקור, הוא בטח אבד בדרך, כמו כשמעבירים תה מכוס לכוס כדי לקרר אותו. אבל, אולי כדי לסיים בנימה חיובית, נזכיר את אסי דיין, שמשחק את מנהל בית החולים לזר. גם בסרט ירוד כזה, אסי דיין משכנע אותי. מצד שני, אם אסי דיין – עדיף להשקיע בדי-וי-די של "בטיפול", ולוותר בלב שלם על החלקים הבאים של "השיבה מהודו".

"השיבה מהודו", יום ד' 22:00, ערוץ 2