וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הברושים יכולים לבכות

רות קנאל

23.5.2006 / 9:41

עם עליית העונה השניה של "רוקדים עם כוכבים" רצינו לדפוק את הראש בקיר, ולהתעורר רק אחרי הגמר. ורות? כנ"ל

אנא אלוהים, קח אותי עכשיו, אוף, אוףףףף, איזה בעסה, וואו, איזה פרונט יש לאהרונוב הזאתי, שיעמום, שיעמום, עינוי מתמשך, למה אלוהים למה, היי, איך ריקי גל מתפוררת, דאאם!, אולי שרפתי בית כנסת בגילגול הקודם שזה מגיע לי, שיואו לעזאזל כמה זמן זה נמשך, די, לא יכולה יותר, אולי יש משהו מעניין בערוץ של אל ג'זירה, לא, עליי להישאר פה בגבורה עד הסוף המר, אבולה, אבולה, איפה את, אבולה.

זה חלק קטן ביותר מהמחשבות שעברו לי בראש, קצת לפני שהתחלתי לדפוק אותו בקיר בשיטתיות, ככל שהתארכה תוכנית פתיחת העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים".

מהעונה הראשונה של התוכנית נמנעתי לחלוטין, בעיקר בגלל אליענה בקייר המעוררת מתרדמת את עוויתות המעיים שלי, וגם כי "נולד לרקוד" עשו את זה הרבה יותר טוב, וגם כי - אני יודעת? - יש לי חיים, מסתבר. בחיי שזה מפתיע גם אותי. בכל אופן, לרגל פתיחת העונה החדשה רציתי לחרוג ממנהגי הבזוי ולבוא בטוב, אולי אפילו להצליח להתחבר, לסמן פייבוריטים, להתחבר לאווירה, ריקודים, נצנצים, קושניר המלך (!!1), אך כל מה שצץ על המסך היה ידוענים סוג ב' שצלעו אחרי כמה רקדנים, מעמידים פנים שגם להם יש חלק בכוריאוגרפיה. זה הכל בקיצור נמרץ, אם לא סופרים את חוות הדעת של חבר השופטים על הביצועים שנראו, ובכל מקרה לא מעניין לשמוע אף אחד נותן למשתתפים ביקורת, אם הם לא ילדה בוכייה בת 17 שכל עתידה המקצועי תלוי בהם. ומאחר שעוד בעונה הקודמת אבדו שאריות תקוותינו לראות פדיחות רציניות בשידור חי על רחבת הריקודים, במה עוד נותר לנו להיאחז, חוץ מדדיה המפוארים של א. אהרונוב?

אז כולם שם מקרטעים להם בסבבה, מבסוטים תותים מזמן המסך הנוסף שהצליחו לארגן לעצמם, משאירים אותי לתהות לאן זה הולך בעצם, למה ומדוע. אפשר להגדיר את זה ככה: במקום שכולם יסבלו ואני אהנה (ככה אני אוהבת), כולם נהנו ורק אני סבלתי. עכשיו תגידו לי אתם: זה מצב תקין?

רות זוכרת ימים יפים ומשועממים, בהם היתה צופה בכביסה שלה מתייבשת על החבל בחוץ, ו"רוקדים עם כוכבים 2" היתה מרתקת כמעט באותה מידה. איפשהו בין הוואלסים לצ'ה-צ'ה כבר פיתחתי קהות חושים נעימה בואכה קומה, ומחשבותיי ריחפו אט-אט לטרדות הקיום הקטנות. לקנות חלב. לשלוח את המכנסיים לתיקון. לגבות את דמי הפרוטקשן מהפיצוציה של כהן. לעשות פאנלים. אולי גם תריסים. כן. זה יהיה נחמד. קומבה-קומביה-יה.

ייתכן שבשביל דברים כאלה יש טלוויזיה. יש מי שמנצלים את השקט של יום כיפור כדי להתחבר לעצמם ויש מי שנותן לתודעתו להתאדות מול תוכניות כאלו. היינו הך. כשוויתרתי על הסיבוב הראשון של השיממון הנוצץ הזה ידעתי כנראה מה טוב בשבילי. כל כך, אבל כל כך לא מעניין אותי מי יזכה, ואם יש פה מישהו שזה כן מעניין אותו, כנראה שמגיע לו למרוח שעה של ריקודים סלוניים עם חובבנים. טוב, לפחות ניסיתי. תעירו אותי אחרי הגמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully