מלחמת המפרץ: הייפי

    איל רוב חזר מסן פרנסיסקו, והוא מספר על הטירוף של ההייפי, צליל ההיפ-הופ החדש, שמתכונן לסיבוב הניצחון בעולם

    • תרבות
    איל רוב

    לזר הלבן המגיע מהישוב בציון לרחובותיה של סן פרנסיסקו, לאו דווקא בשביל לשים פרחים שבורים בשיערו אלא למצוא קצת הייפי, עלולים להיות חיים קשים. לאור הרעש העצום שהסטייל החדש מאיזור המפרץ, שאופיין בשלמות ב-"Tell Me Where to Go", הלהיט הגדול של E-40 שסחף את ה-Bay Area ואת עולם ההיפ הופ הצמא לסאונדים חדשים, לאחר שהואבס בפצצות הסירופ הסגול של הקראנק.

    הייפי, איזה כיף לי! - הייתי בטוח שרק אנחת ב-415 (הכינוי המקומי לסן פראן), וכמות הפליירים למסיבות הייפי תאיים להטביעני. אך העיר הלבנה מתנמנמת על ערש קוצני של קלאב טראנס, האוס מהסוג הנחות וכל מיני וריאנטים רוקביליים של רוקנ'רול, שרק בחורים שאוהבים בחורים, עם כרסים, שפמים, רתמות עור והארלי דייווידסון, יכולים לשמוע.

    הקהילה הסורינמית המצומצמת מתפעלת את סצינת הרגאיי, והPאנק נמצא בכל מקום, בעיקר על הזרועות של בחורים ובחורות צנומים ולבנים. את ההייפי מצאתי בסוף רק בהאזנות רנדומליות לרדיו, שעדיין טוחן את "Tell Me Where to Go" כאילו אין מחר. הייתי צריך לדעת שהרחובות, שכל כך מזוהים עם משטרו מכווץ הגבינים של שוטר דומיננטי לבן ומזוהם, לא יסבלו את החרעת והשגעת שיש בהייפי. בשביל זה יש את אוקלנד.

    פירושה של המילה, שנהוג לבטא High fee, הוא להיכנס לשגעת. שגעת שהתחילה כמו רוב השגעות ברחוב, מעין מקבילה קליפורנית שחורה למהדרין של "יש מכות" מהשכונה שלכם, ולאט לאט החלה להתעצב בכיוונים פחות קטלניים ויותר מיניים, כמו להיכנס לשגעת ברחבת הריקודים, עד שהבחורה הכי שווה במועדון תלך איתך לעשות את ההייפי הזה אחד על אחד. הייפי יהיה גם מונח לתאר התנהגות מטופשת לחלוטין, גו סטופיד, גו דאמב, גו וואטאבר יו פאקין וונט טו. ובדיוק עכשיו נכנסות לתמונה ה-G Ride, המכוניות שאתם מכירים מהקליפים של החוף המערבי, רק שבאוקלנד נוסעים עם כל הדלתות פתוחות, המוזיקה והבאסים מבשרים על בואם של הבחורים הקשוחים בשכונה, והניצוצות שעפים מחיכוך הדלתות באספלט, הם הביטוי להייפי האמיתי, אם תרצו.

    טוב לדעת (מקודם)

    מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

    לכתבה המלאה

    תישרפי, הוליווד, תישרפי

    אזור המפרץ היה במשך שנים קטילזטור מוזיקלי שלם לחוף המערבי, אבל לנצח נותר בצל הכבד שמטילים הדקלים של סנסט בולברד. לאנשים בביי נשבר הזין לראות איך המוזיקה והסלנג הייחודיים שלהם נלקחים אחר כבוד לאל-איי, ומשם משוגרים, שזופים ולפעמים מסוכנים הרבה יותר, לעולם. זה התחיל בנורתרן סול ששיגע את האי הבריטי בתחילת שנות השישים, המשיך בסליי סטון וכל המשפחה, טוני טון טון, והגיע גם עד אם-סי האמר (אללה יסטור) באייטיז. אפילו תותחים כבדים כמו טו שורט ודיג'יטל אנדרגראונד,לא הצליחו להביא את הכבוד הביתה ולשים את הביי על המפה. אתוס הפימפ וההאסלר, והביטויים שאתם מכירים מסנופ (פו שיזי מי ניזי), אופן ההגייה של המילה ביץ' כ-ביאאאאאץ' התחילו שם (טו שורט) ועשו כסף במקום אחר. מכאן העצבים של ההייפי, הטירוף המוזיקלי שהכניס מפרץ שלם לשגעת. אפילו האציל ג'וש דייוויס, אולי האיש הכי רחוק מהייפי בגישה המוזיקלית, שיחרר את סינגל ההייפי האפל מכולם - "Three Freaks", יחד עם טרף טוק וקיק דה סניק, הראפר שטבע את המונח לראשונה עוד ב-98. ואם די-ג'יי שאדו בתמונה זה הרי חייב להיות טוב, לא?

    האמת, זה לא משהו שלא שמענו מהפקות הקראנק (קרייזי ודראנק) היותר מוצלחות של ליל ג'ון, להוציא את הצרחות שמוחלפות, תודה לאל, בצלופחיות הווסט-קוסטית המפורסמת של משחקי מילים, שעושה פלואו למשהו ששווה ללמוד בעל פה, ובצחוקים. ים צחוקים. גו סטופיד איטס א מסט. ג'ון הקטן הוא זה שחתום על "Tell Me When..." ועל "Blow Your Whistle" של טו שורט, שמנצל את המומנטום ונכנס בכל אלו שלקחו ממנו את הגודיז, כולל דייב שאפל שעשה 50 מיליון דולר מה-"I'm Rich Bitch", הביטוי ששורט טבע בתחילת שנות התשעים. ליל ג'ון הוא גם מי שלקח את הראפר הוותיק E-40, והפך אותו לשגריר ההייפי בארה"ב ובעולם, באלבום שהגיע למקום השלישי בבילבורד, "My Ghetto Report Card", ונחשב (בהגזמה פרועה כמובן) לסרג'נט פפר שהתחיל את התנועה, או לפחות שם אותה במקום המגיע לה. E-40, יחד עם ריק רוק, המפיק הכי נחשב בביי, באו לעשות עבודה, והביאו באלבום שמביא את הווייב של מסיבות הרחוב באוקלנד לכל מסיבה, אפילו לאלו שבתל אביב, ואנשים נכנסים לשגעת. התופים של ה-808, מחיאות הכפיים יחד עם סינתים שרוטטים יותר מהירכיים של הבנות מהקליפים והקולות של קיק דה סניק (הראפר המוצלח ביותר של המפרץ), פורטי, מאק דריי ז"ל, Mistah F.A.B., Messy Marv, Kin Smoke, Turf Talk, כולם מוציאים אלבומים כאילו אין מחר, ולוקחים את זה למקומות אחרים מהקראנק. מקומות, אפשר לומר בעדינות, טיפה מאתגרים יותר.

    ההפקות של Troop e, בנו בן ה-18 של E-40 וריק רוק, מבטיחות שיהיה המשך למה שהתחיל בשיר אחד שנקרא "Hyphy" (של ה-Federation), וימים יגידו אם שאדו בחר לקרוא לאלבום החדש שלו The Outsider מסיבות שמקורן בלחישת הצפע הפתיינית של קיק דה סניק, "הייפי ייפי ייפי".

    אין מסיבת הייפי בלי:

    E-40 - "Tell Me When To Go" - Remix feat. The Game
    (The Federation & E-40 - Hyphy (Hydro remix
    DJ Shadow feat. Turf Talk & Keak Da Sneak - 4 Freaks (Remix)
    The Team - Smoke With Me
    Keak Da Sneak - Hyphy
    The Hoodstarz - Bullshit
    E-40 - Yea Area
    Too $hort - Blow Your Whistle
    The Mossie & Mistah F.A.B. - Throw It Up
    The Bay Remix - (Zion-I, Mistah F.A.B, The Team, Turf Talk & San Quinn)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully