אימת הפנטומאס

כבר שנים שאני חולם לעשות סידרת תוכניות רדיו בשם (זמני) "מסע הקסם המיסתורי של מייק פאטון". עבור המונים פאטון מתחיל ונגמר בתור האל ששר בחזית פיית' נו מור ז"ל, אולי להקת הFאנק-מטאל הגדולה מכולן. עבור נוספים הוא הקול של מיסטר באנגל זצ"ל. אבל פאטון, במיוחד מאז פירוקה של פ.נ.מ, הוא יוצר בין הצללים לא מפסיק לכתוב, להקליט ולהופיע; מחליף פרוייקטים וסגנונות בקצב מסחרר, שמקשה את המעקב גם לגדולי מעריציו ואחראי לאחת הקריירות המרתקות והעשירות - אומנותית - בתולדות המוזיקה. אומרים שאלבומו הטרי, הראשון בשם "פיפינג טום" (על שם סרט מתח מ-1960) הוא הפופי ביותר שלו מאז פיית'. זה לא באמת נכון, אבל הוא בהחלט הראשון מאז הפירוק, שמוציא אותו טוטאלית מהצללים, ויחזיר אותו לתודעת הקהל הרחב. מאחר ואין סיכוי קלוש לסכם במאמר שכזה את כל מהלכיו המדהימים, להלן כמה ראשי פרקים.

פאטון היה חבר במיסטר באנגל, שהחלו את דרכם בהרכב דת' מטאל, עוד לפני שהצטרף לפיית'. כשאלו נפטרו מסולנם הקודם, צ'אק מוסלי, פאטון התנה את הצטרפותו אך ורק בהמשך חופש פעולה מוחלט בגזרה הבאנגלית. ספק אם למישהו מבין הצדדים המעורבים היה מושג, שהחיבור בין ההרכב לצעיר הכריזמטי והסקסי עם יכולות השירה האינסופיות, יהפוך את פיית' להיסטריה ואת החתונה בין אלמנטים של Fאנק וראפ למטאל, לרוב עולמות נפרדים ושונאים נכון לסוף האייטיז, לשם נרדף לקוליות ויצירתיות. הם הפכו ללהקת אצטדיונים וכחלק מהגל המטאלי הגועש של התקופה, הופיעו לצד גאנז ומטאליקה, אולם בניגוד למפלצות התהילה שלצידן, ניכר שפאטון והחבורה מסרבים להתמסר לאהבה שניתזה עליהם. אפילו "איינג'ל דאסט", אלבומם הנוצץ והלהיטי ביותר, היה יצירה נועזת וחסרת רחמים, שהשפריצה גלי סרקאזם מרושעים על האנשים שהכי רצו לאהוב אותם. גם הקאבר ל"איזי" של הקומודורז, הרגע הפופי ביותר בתולדות פאטון, היה מהלך כפול - פניה חסרת בושה אל המיינסטרים, עשויה על הצד הטוב ביותר, ובמקביל יריקה מפוקפקת בפרצוף המעריצים הקיימים.

ההצלחה, כך סופר, לא עשתה טוב ללהקה, ובאנגל הייתה מפלט לפאטון. אלבומם הרשמי הראשון בחברה גדולה (WB) שהופק ע"י ג'ון זורן, מכוחות האוונגרד האמריקאים החשובים, סימן את תחילתה של ידידות פורייה בינו לפאטון ונשמע כפרולוג לבאות. Fאנק, קברט, דת' מטאל, ג'אז, סקא, פופ, הומור מופרע, לחנים קליטים וסוחפים וכמויות רגש, כשכולם מתערבבים זה בזה ומתחלפים בקצב הקריירה שתבוא."דיסקו וולאנטה", שהגיע אחריו, יצא בשיא ההצלחה של פיית', ונתן דרור לאבסטרקטיות, אנטי-מלודיות ואלימות מוזיקלית קיצונית, שכנראה חסרו שם לפאטון. "קליפורניה" האחרון של באנגל מ-99', המלודי והנגיש ביותר מבין תקליטיו, יצא לעולם בזמן שאמונה לא עוד כבר לא עוד, והוא המאסטרפיס הגדול ביותר של פאטון. דווקא בו לצד חילופי הז'אנרים הפנימיים, מבוסה נובה עד רעש כאוטי, ניתנת ההצצה החושפנית ביותר לצדדים הרגישים של האיש. הכמעט-בלדות שבו שייכות לרשימת השירים המרגשים בהיסטוריה.

מהלכיו הבאים הציגו מוזיקאי הפכפך ולא צפוי בהרבה. בין השאר הם כללו שני תקליטי סולו של גירגורים, פיכפוכים והפרשות גוף ; הקמת הלייבל אייפקאק - הבית להרכבים כמו המלווינז, דאלק, ISIS ורוב הפרוייקטים האחרים של פאטון; להקת פאנטומס הפסיכית, שהוציאה גם את "Suspended Animation", שלושים קטעים קצרים של הארד-קור צרחות מול נעימות גן ילדים וגם את "The Director's Cut" המהמם שכלל קאוורים לנעימות מסרטי אימה ומתח; "Lovage" פרוייקט הטריפ-הופ זיונים שלו עם דן דה אוטומייטור, שהיה מחווה מעודנת, פופית ומלטפת לסרג' גינסבורג; טומאהוק, ההרכב הרוקי הכי חד ונגיש שלו מאז פיית', עם אלבום בכורה מלודי אדיר ואחריו תקליט שני בינוני; מקולות באלבומה האחרון של ביורק, דרך שיתוף פעולה מורט עצבים עם צוות הסקראצ'רים אקס-קיושנרז, ועד יכולות אופראיות באלבום מוזיקה קלאסית עם אייוינד קאנג, בשירת "לה לה לה" שפשוט עושה לבכות.

על "פיפינג טום" דובר עוד בימי לאבאג' (2001) כ"פרוייקט הפופ" של פאטון ורף הציפיות, בהתאם, השתולל - הרי האיש יוכל להיות שוב כוכב בכל רגע שיבחר, השאלה היא רק איך הוא יעשה את זה. המנוול שיחרר לרשת דמואים. דמואים עלק. לא היה ברור אם הזוועה הזו היא שוב צחוק על חשבוננו, או שהוא סתם רוצה לפזר דיסאינפורמציה. עכשיו, כשהתקליט בחוץ, ברור שגם כשהוא עושה טובה למיינסטרים ומתייחס אליו, הוא נטול פשרה מינימלית. "אני לא מקשיב לרדיו" הוא כותב בעמוד המייספיס שלו, "אבל לו הקשבתי, ככה הייתי רוצה שהוא ישמע. זו הוורסיה שלי למוזיקת פופ. במידה, זה תרגיל בשבילי: לקחת את כל הדברים האלה שלמדתי במהלך השנים, ולהכניס אותם לפורמט פופי. עבדתי עם אנשים רבים שאמרו לי 'יש בך תקליט פופ, בסופו של דבר תמצא אותו'. תמיד צחקתי עליהם. אני מניח שאני חייב להם התנצלות."

פאטון כתב שירים כשבראשו רשימה מקווה של אמנים איתם רצה לעבוד, ורק אז יצר את הקשר. בין משתפי הפעולה - קיד קואלה, אמון טובין ואנשי ההיפ-הופ הניסיוני של אנטיקון: אוד נוסדאם, ג'ל ודוסוואן. גם נורה ג'ונס משתתפת פה בשיר "סאקר" ופאטון הוא כנראה היחידי שמסוגל לגרום לה לקלל ועוד להישמע הכי סקסית בעולם. איתה ועם הראפר קול קית' שמשתתף פה, אגב, הוא עדיין לא נפגש. קצת קשה להאמין, שהתשובות שלהם להצעותיו המוזיקליות הגיעו בתור קטעים מוקלטים באי-מייל, מאחר והאינטראקציות ב"פיפינג טום" הן מושלמות. בנוסף, הן מעשירות את פאטון, אבל התקליט המגובש הזה לרגע לא נשמע מאופיין ע"י מישהו אחר ממנו. קשה למשל לנחש ש"Kill the DJ", המנון אלקטרוני-רוקי מלנכולי וציני, הוא חיבור עם מאסיב אטאק, שאינם מורגשים בו כמו האישיות הפאטונית בכל פינה.

"קפירינייה" עם בבל ג'ילברטו, מאידך, הוא בוסה-נובה יפהפייה ומחרמנת, שעושה חשק להיות זבוב על הקיר באולפן בזמן שהשניים האלה הקליטו יחד. רוב האלבום מושתת על מקצבי היפ-הופ, בהחלט הפופ של העשור הנוכחי, מלווה בהתפרצויות רוקיות-מלודיות, מבלי לוותר על רבדי השירה הצבעוניים והמתוחכמים שלו. "מוג'ו", למשל, מתחיל כטריפ-הופ בניחוח ספרדי של דן דה אוטומייטור, והופך למסע כוחני של ג'אנקי, שלא יכול בלי הרס עצמי. "Five Seconds" לעומתו, משנה צורה ממקצב ערבי נינוח לחיתוכי שירה באנגליים אכזריים. "פיפינג טום" הוא פופ נבזי ועוקצני. בדומה לחלק הארי של יצירותיו בעבר, קשה לדעת אם פאטון מתכוון לדברים כפשרם, או משחק איתנו בהפוך על הפוך. קחו לדוגמה את "How U Feelin" עם אוד נוסדאם. הוא שר בו על למבורגיניז, מרטיניז וביקיניז, ממש המנון גנגסטראפ סטייל פאטון, אבל מציין את בואה של האפוקליפסה - ומפנה אלינו את השאלה : "איך אתם מרגישים?".

דבר אחד בטוח - פאטון הוא Your Neighborhood Spaceman, כשם אחד משיריו החדשים. חייזר בתוכינו - לפעמים אי.טי. ולפעמים הנוסע השמיני. פיפינג טום הוא אחד הפרקים המופלאים ביותר במסע שלו בכדור הארץ.

פיפינג טום, "Peeping Tom", (אמ.סי.איי, Ipecac)

1991 - מיסטר באנגל, "Mr. Bungle" (הד ארצי, Warner)
1992- פיית' נו מור, "Angel Dust" (הד ארצי, Slash)
1995 - פיית' נו מור, "King for A Day, Fool for A Lifetime" (הד ארצי, Slash)
1995 - מיסטר באנגל, "Disco Volante" (הד ארצי, Warner)
1999 - מיסטר באנגל, "California" (הד ארצי, Slash)
2001- פאנטומאס, "The Director's Cut" (אמ.סי.איי, Ipecac)
2001- לאבאג', "Music to Make Love to Your Old Lady By" (אמ.סי.איי, 75Ark)
2001- טומאהוק, "Tomahawk" (אמ.סי.איי, Ipecac)
2002 - דה דילינג'ר אסקייפ פלאן ווית' מייק פאטון "Irony is Dead Scene EP" (אנ.אמ.סי, Epitaph)
2003 - אייוינד קאנג, "Virginal Co Ordinates" (אמ.סי.איי, Ipecac)