וגם הכוכבים נופלים על אש קטנה

מאמצע שנות התשעים ועד לאחרונה משלה “Shooting Stars” בכיפת הטלוויזיה הבריטית לחובבי הביזאר. בראש השעשועון הפרודי של הבי.בי.סי עמד צמד הקומיקאים ויק ריבס ובוב מורטימר. בתכנית השתתפו שתי קבוצות, כשכל אחת כללה שני סלבס (או סלבס מגניבים בעלי מודעות עצמית, או סלבס דרג ג' ומטה, או סלבס שעבר זמנם ומשוועים לקאמבק או הקומיקאי השמן ג'וני וגאס שנהיה מתמודד קבוע בעונה האחרונה כי הוא היה שיכור מדי ללכת הביתה).

בנוסף לכך הייתה לכל קבוצה ראש צוות קבוע: בראש הקבוצה הימנית עמדה השוודית הנאה (אך בעלת הציצים הנפולים) אולריקה~קה~קה ג'ונסון, ובראש הקבוצה השמאלית עמד הסופר בעל ההבעה הסטטית וויל סלף, שהחליף את ראש הצוות הקודם - הקומיקאי/מנחה טלוויזיה/איש רדיו השרמנטי בעל בלורית הפיפטיז המפורסמת, מארק לאמאר.

וזה מה שהלך בתכנית: הקבוצות נשאלו שאלות אבסורדיות על סלבס, עליהן ניתנו תשובות מטומטמות אך נורא נורא מצחיקות; העלבונות זרמו כמים, היו פינות משוגעות, יונה שצריך לפתות אותה לרדת מהמרום בקולות קרקור מוזרים, שועל מזיע וחובב ג'ין, מכונית מפליצה, ובסוף נאלץ אחד הסלבס לבצע משימה פיזית משפילה יותר מזו שילדים בכיתה ד' התבקשו לבצע ב"קח סיכון". בקיצור - זאת אחת התכניות המצחיקות ביותר ששודרה אי פעם בטלוויזיה, שהדגישה את האבסורד בכל שאר הדברים ששודרו אי פעם בטלוויזיה.

ואז יש את הגירסה הישראלית (לזכותנו או לגנותנו יאמר שההולנדים חיקו את התכנית קודם). הקונספט כמעט זהה, מינוס כמה אלמנטים די קריטיים. גם אצלנו יש בכל קבוצה שני סלבס, אבל על ראש הקבוצה הקבוע – שמביא קונטרה למנחים ובכך אחראי לעיקר הצחוקים ולזרימה הטבעית של התכנית – החליטו משום מה לוותר. מצד שני, אם היו הולכים בגירסה הישראלית על ראשי קבוצה המשתווים לרמת המצחיקות של המנחים, סביר להניח שהיינו מקבלים את שלי יחימוביץ' ואת הגוויה של אהוד מנור, אז אולי מוטב כך.
האלמנט השני החסר הוא דמות סופר הנקודות הלובש אוברול של תינוק, מתופף על מערכת תופים לגיל הרך ועושה חיקויים שכנראה אומרים משהו לאנגלים - ג'ורג' דוז (מאט לוקאס מ"הממלכה הקטנה"). במקומו קיבלנו דוגמנית בבגד קטן ומוזר המכונה "נערת הפפרצי". בימינו גם זה משהו.

כמו ב"שוטינג סטארס", גם ב"פפרצי" יש רעש וצלצולים, אולפן צבעוני, קונפטי מתעופף, אווירה כאוטית ויאללה בלגן, אך בקונטקסט הקיים האלמנטים האלה מרגישים די טראגיים. הבעיה העיקרית של "פפרצי" היא המנחים. במקום ריבס ומורטימר החמודים, שהיית מוכן להתקע איתם במעלית ושהם ירדו עליך עד שתמות, לנו יש את צמד הציניקנים המרירים ארז בן הרוש ומיכאל הנגבי, שעושים מאמצים עילאיים לחקות את המניירות של המנחים המקוריים. שני הבריטים המשוגעים לובשים חליפות מצחיקות? גם אנחנו נלבש חליפות מצחיקות (לא חשוב שריבס ומורטימר תמיד מתלבשים ככה ועלינו זה נראה כאילו התחפשנו למאלפי אריות). בוב נותן לויק מחבת בפנים? ארז ישבור למיכאל את הקסילופון. מה החקיינות הזאת אמורה להשיג? לא ברור. האם העובדה שמיכאל הנגבי דופק ריקוד קטן בתחילת התכנית הופכת אותו לבוב מורטימר? לא יותר ממה ששפם קטן יהפוך את גדי יגיל לצ'ארלי צ'פלין.

באשר לתכנים, בניגוד ל"שוטינג סטארס", "פפרצי" ממש לא חותרת תחת מוסד הסלבריטאות. היא יורדת על סלבס בקצב של 150 בי.פי.אם – זה כן – אבל אף לא אחת מהירידות האלה חורגת מהרפרטואר הסטנדרטי של הסטנדאפיסט המתחיל. צוחקים על הפאה של ששי קשת ועל זה ששוש עטרי תימניה, מגחכים על זה שאביעד קיסוס הומו, גיל ססובר נעלם ויובל כספין עשה מתיחות פנים; מזכירים את זה שנינט הייתה פעם דבה וריקי גל לקחה סמים; דה יוז'ואל. וכדי שאף אחד חס וחלילה לא יעלב, יש גם קורטוב של הומור עצמי. אם לא עליתם על זה בעצמכם, אז מיכאל הנגבי נמוך וארז בן הרוש קרח, והם כל כך מגניבים שהם מוכנים להסתלבט גם על זה.

בתכנית הראשונה, ששודרה אתמול בערב בערוץ הקולנוע הישראלי של יס, התארחו גיא אריאלי ושוש עטרי (קבוצת "פיצוחים". נראה לי שהייתה שם בדיחה שלא צלחה על שעשועון הידע שעטרי פעם הנחתה) והדס מורנו וצדי צרפתי (קבוצת "הכוכבים". נראה לי שהייתה שם בדיחה שלא צלחה על "כוכב נולד"). אריאלי היה חמוד וחינני, מורנו הייתה מאופקת וסקפטית כמו הכוסיות ב"שוטינג סטראס" (שזה לא חכמה כי בן הרוש והנגבי הזהירים ויתרו על הבדיחות הסקסיסטיות של ריבס ומורטימר), צדי צרפתי מאוד השתדל והכי מזל שהביאו את שוש עטרי כי הקטע בו הקריאו תיאורי סקס מהרומן שלה, "סודות ושקרים" (אף בדיחה על מייק לי, חבר'ה?), די הציל את התכנית.

למרות שכריזמה זאת תכונה שככל הנראה לא נרכשת, יש מצב לתת לתכנית צ'אנס ולחכות עוד קצת עד לפסק הדין הסופי. הבעיה היא שאם לא הולכים עם זה עד הסוף – ובן הרוש והנגבי לא הולכים עם זה אפילו עד האמצע – כל הרעיון של התכנית מתפספס.
זה ממש לא מקרי ששוש עטרי לא הבינה את הקונספט ("אה, אז אנחנו צריכים לענות תשובות לא נכונות?"). אפשר לתרץ את זה בכך שמדובר בסך הכל בתכנית הראשונה ולאישה במעמדה ודאי אין זמן לצפות בבי.בי.סי פריים, אבל האמת היא שהמנחים כל כך בוקים, וההומור שהם ניסו לאמץ נראה עליהם כל כך מאולץ ומתאמץ, שבאמת קשה להבין את הקטע.

כשבן הרוש והנגבי עשו נסיון כנה לאמץ את ההומור האבסורדי של התכנית המקורית ופסלו את התשובה "ריקי גל" לשאלה "איזו זמרת מפורסמת התוודתה לאחרונה על שימוש בסמים?" כי התשובה הנכונה היא וויטני יוסטון ("אמרנו זמרת מפורסמת"), עטרי אשכרה התעצבנה ומלמלה שהיא חשבה שמדובר בשאלות על סלבס מקומיים בלבד. יש להניח שאם איל קיציס וטל פרידמן היו מנחים את התכנית היא הייתה נכנסת לגרוב יותר מהר.