אחוזת ראשונים

שש שנים חלפו מאז עלה לאוויר אתר הפורנו הישראלי הראשון, "פרפר 1", שמשך, כצפוי, לא מעט אש תקשורתית, ובמיוחד צמד הבעלים/מפיקים/במאים שעומד מאחוריו. האתר, שעבד בתחילה במתכונת של ספריית וידאו מקוונת, ספג חבטה עזה כאשר נתגלה כי חלק ניכר מקלטות הוידאו שסיפק בדואר לקהל לקוחותיו שוכפלו לכדי אלפי עותקים לא חוקיים. היה זה, כנראה, רגע מכונן בתולדות האתר, שהחל מעתה להציג את סרטיו ברשת בלבד ולהתייחס ברצינות גדולה יותר אל המדיה בה הוא פועל כאשר בין השאר, למשל, שודרגה הטכנולוגיה של שידור הסרטים ב-Streaming video (בגרסה המוקדמת של פרפר1 "נתקעו" הסרטים כל העת, עניין שעורר ביקורת רבה).

אירועים מכוננים נוספים בתולדות האתר, והפורנו הישראלי בכלל, היו סרט הגייז העברי הראשון ששודר שם לפני מספר שנים, וכמובן הקרנת הסרט ההזוי, "חרוט בעור", בו נראתה ויקי כנפו, היא ולא אחרת, מציגה עירום חלקי בעוד סיסמאות חברתיות כגון "חלבו אותי" ו"המימסד דפק אותי" מצויירות על גופה. מאוחר יותר פורסם באתר סרטון שבו נראתה לכאורה גם בתה, עדן כנפו, מתפשטת (כנפו הבת הכחישה את מעורבותה בעוד מפעילי האתר דבקו בגרסתם שלהם). בכל אופן, זו כנראה היתה הפעם האחרונה שבפרפר 1 הצליחו לעורר עניין תקשורתי שמעבר לצריכה פורנוגרפית.

למרות השקט היחסי, פרפר 1 חי, פועל ובועט. השבוע, כאשר ביקרתי בו לאחר שלא גלשתי אליו זה זמן רב, גיליתי כי טרם נפטר מחלק ניכר ממחלות הילדות שלו, שבימיו הראשונים גרמו לגולשים בו לחוש, לסירוגין, שעשוע רב ותחושה של החמצה, יחד עם תוספת תכנים משמעותית.
אפשר גם כיום למתוח ביקורת על פרפר 1, אך את זכות הראשונים ההיסטורית לא ניתן לשלול ממנו: במסגרתו נעשו ההפקות הראשונות שבהן התפשטו ישראלים וישראליות ילידי הארץ (כלומר, לא נערות ליווי ממזרח אירופה היודעות להפטיר כמה מילים בעברית במבטא סלאבי כזה או אחר ומהוות עד היום את כוח העבודה העיקרי של תעשיית הפורנו הישראלית הקטנה), וקיימו יחסי מין למול המצלמה.
הבעיה הייתה, ובמידה מסוימת נותרה, שהדבר נעשה באורח עלוב מאוד.

העברית הייתה ונותרה קלוקלת, הנימות מלאות בורות ולעתים גזעניות, העלילות מופרכות, הדיאלוגים/מונולוגים מטומטמים, והסקס גרוע. סרטים לא מעטים מתעדים שחקניות מאוננות בלבד. ברבים מהסרטים האחרים, מתקשים הגברים לקיים זקפה לאורך זמן, בתוך הכוס או מחוצה לו. אקטים שהם בסיסיים לחלוטין בפורנו המיינסטרימי השחוק עד דק בכל מקום אחר – כמו, למשל, גמירה על פני השחקנית – לא ממש קיימים כאן. שיטוטים באתר מוכיחים כנראה באופן סופי שפורנוגרפיה אינו תחום ההתמחות הבכיר של הישראלים.

ולמרות זאת, יש בי חיבה כלפי פרפר 1. לצפות בשחקנית המכונה "גילה", שאינה נטולה הומור עצמי והיא כמעט הקריקטורה של הפרח'ה הישראלית, או בשחקנית המכונה "לינוי", שבראיון האישי עימה מנסה להסביר שגוף האשה יותר אסתטי מזה של הגבר, אבל "הזין זה העוצמה"; או בחוסר היצירתיות של במאי האודישן עם השחקנית המכונה "סמדר", המורה לה לטייל בשדה חקלאי שנחרש לא מכבר, ודוחק בה, "תתכופפי כאילו", משל היה בכך עניין פורנוגראפי; ובסרט הראשון, "מי יציל את המציל?", שם מככבות שתי הג'ינג'יות, "אילנה" ו"חני", שהשחקן המופיע עימן פשוט לא מצליח להעמיד אותו (למרות שהסצנה הלסבית שלהן היא אחת המחרמנות שצולמו אי פעם בפרפר 1). יש משהו ייחודי בחוויה הזו, של צריכת פורנו ישראלי. חרף רמתו המקצועית הירודה, זוהי החוויה הפורנוגראפית הקרובה ביותר להצצה לבת השכנים שישראלי יכול לקבל, והאשליה של הצצה זו, היא אולי תמצית סוגיית החובבים בפורנו. אם התחושה הזו סופקה, סימן שהאתר עמד במשימתו.

לטוב או לרע, זהו אתר מסוג Amateur, שנמצא במיטבו דווקא בקטגוריות החדשות שהוסיף – אלבומי תמונות של גולשות ישראליות (מעטות התמונות בעירום, אבל יש כאלו) ואגף של סרטים ביתיים מכל העולם, חלקם אפילו אותנטיים. הוא קוריוזי, נוסטלגי ומשעשע בסרטי הפורנו שלו, הממוחזרים עד דק, המופיעים פעם כ"פורנו ישראלי חדש" ב"גירסת במאי", ופעם בארכיון הפורנו הישראלי הישן. הוא מרתק בדף הפורנו האסייתי שלו, התלוש מכל הקשר, אך מציג סרטים, שכמותם אין עושים במערב, והוא משמים בדף הפורנו ההודי שלו, התלוש גם כן שאינו מעניין משום בחינה. אכן, היה נחמד אילו החובבים הישראלים היו עוסקים בסקס בצורה מלהיבה ומחרמנת יותר, אבל נראה שלא נועדנו לשמש אור לגויים בתחום המיני. אף על פי כן, טוב שיש אתר כזה, וטוב שהוא שורד כבר יותר ממחצית העשור כשהוא מספק שירות חיוני. דומה שהתיאור "פורנו סטנדרטי, אבל עם הברקות מזדמנות", הצמוד לציון "זקפה חלקית", הולם את האתר היטב.

ציון: זקפה חלקית
פורמטים: WMV
בתשלום: כן