בחורה, מה כבר יש לה בחיים? קצת קוסמטיקה, קצת בגדים, קורטוב של אינטליגנציה (רגשית, רגשית) וגבר. גבר אחד לו היא סוגדת, גבר אחד שהוא כל עולמה, גבר אחד שממלא אותה, ביותר מדרך אחת. בירה היא לא אוהבת, רק יין, רק כוס אחת ורצוי חצי יבש. מירי מסיקה ואיה כורם מזמרות אצלה באוטו, וכשהיא רוצה משהו טיפה יותר גברי או שמח, היא שמה טיפקס. חולה על הקובי אוז הזה.
היא לא ממש אוהבת קולנוע, רק סרטים עם הלן האנט, וכשהיא צריכה זריקה של אינטלקט לרחם היא קוראת משהו שמדבר אליה, נגיד הטור של יאיר לפיד. אח"כ היא רואה יאיר לפיד בטלוויזיה ואם היא עוד לא התעייפה היא מנסה גם לקרוא איזה ספר. היא תעדיף יצירה בסגנון "החידה השישית", אבל היא תתפשר גם על משהו באווירת ליזי בדיחי. העיקר שהכל נשאר במשפחה, כי משפחה, וזה ברור, עומדת בראש סדר העדיפויות שלה.
ואויבים? אויבים אין לה. היא לא רוכשת לעצמה אויבים, זה לא נשי בעיניה. אויבים יש לה רק שניים. האחד הוא ד"ר אטקינס, המאנייק הזה, שאפילו פריכיות הוא לא מרשה לא לאכול. השני הוא כמובן המונדיאל.
אם מישהו מחפש אותי, אז מיום שישי ועד התשיעי ליולי, אני בסופר-פארם. הייתי מעדיפה להגיד שאני בניו פארם, אם רק היה לי מושג איפה יש להם סניף. וגם מה זה באמת משנה - ניו פארם, סופר פארם, רשת אפריל או סקאל דיוטי פרי. רשימה אקראית וחלקית בלבד של מקומות שבחורות, כל הבחורות, בכל העולם, תמיד, מבלות בהם. ברור שכדורגל הוא מחוץ לתחום וברור שבחורה שחלילה מעוניינת לראות כדורגל מקבלת מיד כרטיס אדום. בוא נגיד את זה ככה: קוסמופוליטן היא כבר לא תשתה איתנו.
הקניון הוא ידידה הטוב ביותר של האשה
בסדר, לא ניתמם פה. חלק מבנות המין הנשי לא מוצאות עניין רב במונדיאל. ביג פאקינג דיל. יש חודש אחד בארבע שנים שבו הן לא יבלו המון עם החברים הזכרים שלהן. וואו, איזה טרגדיה, נגמר לי הטישו מרוב דמעות, אני חייבת לרוץ לניו פארם לקנות עשר חבילות חדשות.
לא ברור למה, אולי מרוב קוק ואולי כי טוחנים להם את התחת בתאגידים בהם הם עובדים, הפרסומאים הישראלים בחרו בטקטיקה הכי שקופה והכי עבשה כדי לקנות איתה את הקהל הנשי בחודש המונדיאל: טקטיקת ה"כאילו", ההפוך על הפוך, שלוקחת אותנו עשרות שנים אחורה ושיותר משהיא מצחיקה מישהי (נשים לא צוחקות, אין להן חוש הומור) היא בעיקר חושפת את האמת המבהילה: הם באמת חושבים כך.
הם באמת מאמינים, אי שם במשרדי הפרסום של סופר פארם ויס (שמשעממים עם טקטיקה דומה וחודש של קומדיות רומנטיות, הרי זה מה שנשים רוצות, שזה, אגב, שם של סרט עם הלן האנט), שאם ידברו אלינו בבשמים ורומנים רומנטיים, זו תהיה השפה היחידה אותה אנחנו מבינות. הם באמת מאמינים שנשים הן הזן המוזר הזה שהצמיחה האנושות, שמבחינתו ספורט מעניין רק אם הוא עוזר להקטין את התחת, סרטי אקשן הם מחוץ לתחום כי יש בהם דם ודם זה מגעיל ושלבלות אפשר רק במקום אחד: בקניון.
אוקי, הבנו. יש כמה אנשים שעדיין מתקשים או ממאנים להבין את המציאות, אז בואו ננסח אותה במילים אחרות: מונדיאל מעניין גם אותנו כי הוא אירוע שאופיו מתעלה מעל הספורטיבי; הוא אירוע שמאחד עשרות תרבויות מרחבי העולם שלא נפגשות ולא מצליחות לאחד קצוות כמעט בשום הזדמנות אחרת.
חוץ מזה, בחורות מוצאות עניין רב בגברים מיוזעים מרחבי תבל. זה בגלל שהן חרמניות, אוהבות להזדיין ומתעניינות במיוחד בנבחרת של חוף השנהב, שגם אם תחברו ארבעה בולבולים של ארבעה פרסומאים חננות מרמת החייל הם לא יגיעו בחיים לגודל של ביצה אחת של קולו טורה. וגודל, למרבה הבאסה, מאד מאד קובע. הייתי מפרטת עוד על שלל הבחורות שקיימות בעולם: אלה שלא סוגרות יום בלי חצי ליטר מהחבית, אלה שיקרעו אתכם בתקן 5, אלה ששומעות רק סטרוקס, אלה שחולות על פורנו, אבל אין לי זמן. יש סייל "בסבון של פעם", ומה זה בא לי להתפנק.