פסטיבל הקולנוע ה-23 בירושלים יביא עימו השנה רשימת אורחים מכובדת, כשבראשה, הבמאי [[רומן פולנסקי]] שיגיע על מנת לקבל את אות הפסטיבל על מפעל חיים. פולנסקי יציג גם את סרטו החדש "אוליבר טוויסט".
עוד יגיעו השחקנית דברה וינגר, הזכורה לנו בעיקר ממסחטת הדמעות של האייטיז "תנאים של חיבה", ותשמש כאן גם כשופטת בתחרות וולג'ין לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר. עוד מסרטיה הזכורים של וינגר הם "קצין וג'נטלמן" ו"קאובוי של חצות" (היא כבר לא צעירה, תתכוננו).
שחקנית נוספת שעל ביקורה כבר נתבשרנו תוך רטיבות במקומות הנמוכים היא קים קאטרל (סמנתה מ"סקס והעיר הגדולה").
עוד יגיעו לפסטיבל משלחת יוצרי קולנוע מקנדה, ביניהם המפיק רוברט לאנטוס והבמאי אטום אגויאן, הבמאי הסיני צ'ן קאיגה שיציג את סרטו "ההבטחה", הבמאי ההונגרי אישטבן סאבו ההונגרי שיהיה נוכח בהקרנת סרטו "קרובים", המפיק ההוליוודי אנטוני ברגמן ("ניחוח אישה"), היוצר הדוקומנטרי אלן ברלינר (שיציג את סרטו "ער לרווחה"), הבמאי האיסלנדי קורמאקור בלתאזר ובתו של ז'ראר דפרדייה, החשקנית הצרפתיה ז'ולי דפרדייה, שכבר ביקרה כאן השנה.
וגם אורח ישראלי יהיה בפסטיבל: מיכה פלד, יוצר ישראלי, העובד וחי בסן פרנסיסקו, שיגיע עם סרטו הדוקומנטרי "צ'יינה בלו".
60 שניות על רומן פולנסקי
פולנסקי, 73, הוא מגדולי הבמאים בתולדות הקולנוע ונחשב ליוצר פורץ דרך. הוא נולד בפריז, התחנך בפולין וניצל כילד מהשואה (בה נספתה אמו). ב-1958 ביים את סרטו הקצר "שני אנשים וארון" וב-1962 ביים בפולין את סרטו הארוך הראשון "סכין במים" שהקנה לו פרסום בינלאומי והיה מועמד לאוסקר. בשנת 1965 זכה בפסטיבל ברלין בפרס הסרט הטוב על "מבוי סתום".
שנה לאחר מכן ביים וכיכב פולנסקי לצד אשתו שרון טייט ב"סלח לי אתה נושך את צווארי". הוא שכל את טייט אחר כך, לאחר שהיא נטבחה על ידי חבורתו של צ'רלס מנסון, היושב בכלא עד היום. ב-1968 ביים בארה"ב את "תינוקה של רוזמרי" עם מיאה פארו ולאחר מכן חזר לביים מספר סרטים באירופה.ב-1974 יצא סרטו "צ'יינה טאון", שהיה מועמד ל-11 פרסי אוסקר.
סרטים בולטים נוספים של פולנסקי: "הדייר", "טס", "הפירטים", "פרנטיק", "ירח מר", "העלמה והמוות", "השער התשיעי" ו"הפסנתרן", עליו זכה באוסקר ב-2002. "אוליבר טוויסט" הוא סרטו ה-18 באורך מלא. פולנסקי גם ביים וכיכב בהפקות תיאטרון עטורות פרסים.
הבמאי האירופי-אמריקאי הואשם בשנת 1977 בבעילת קטינה, ברח לצרפת וחזר על מנת לעמוד למשפט, בו הורשע ב-1978. מייד לאחר משפטו ברח שוב מהמדינה ועבר לצרפת, בה הוא מתגורר עד היום.