חדש, חדיש ומחודש: הרימייקים שיעשו לכם את הסופ"ש

עקב עלייתו של הסרט "פוסידון" של ווולפגנג פיטרסון לבתי הקולנוע (ולאור "הסערה המושלמת" כנראה יוביל לסרט שלישי על מתח בלב ים) וכמלווה מתבקש לימי החסד, הטרופים והתמימים של לפני סופרמן (גרסת מילניום-טורבו), יעסוק המדור השני של הצעת הגשה בחידושים, או כמו שקוראים להם בז'רגון המקצועי רימייקים (ובז'רגון התעשייה הישראלי – בואו נעשה משהו כמו הדבר המגניב הזה שראינו בחו"ל ולא ניתן לו קרדיט, כי ממילא כולם בארץ בורים). אני קורא לו: "כל מה שרצית שיהיה בסרט שאתה הכי אוהב והבמאי המקורי לא הוסיף".

רבות עוד יסופר, יזומזם ויהולל על סרטו האפי, שלא לומר הארוך מאוד של פיטר ג'קסון, מי שמסתמן בתור ה"טרילוגיונר הלוקאסי/שפילברגי" של הקולנוע ההוליוודי העכשווי. שימו לב שהתגובות ל"קינג קונג" נעות אך ורק בין קיצוניות. או "זה הדבר הכי טרגי ומטלטל שהיה לי הזכות והכבוד לראות בחיים, עם האפקטים הכי טובים שנעשו עד היום" או "הסרט הכי משעמם בעולם, שעה וחצי של זיוני שכל ואז יש אקשן טיפשי. מתי שמגיע 'קופיקו בניו-יורק' כבר אין לאף אחד כח", מה שכבר מבשר טובות על הסרט. תגובות קיצוניות עדיפות תמיד על אדישות ואם תחשבו על זה טוב, אף אחד לא "שנא" את "באטמן לנצח" (או כמו שאמר המשורר ע.לידר – יותר טוב כלום מכמעט).

בשביל פיטר ג'קסון רימייק הוא אינו עניין של מה בכך. לא ולא. ג'קסון לוקח את העיבודים שלו מאוד ברצינות, אולי אפילו יותר מהסרטיו המקוריים. גם ל"שר הטבעות", יש גרסה מצוירת של ראלף באקשי מ-1978, שאף אחד לא מכיר ובצדק. נראה שרימייקים אצל ג'קסון הם מחוותיים ונעשים מתוך כבוד עילאי למקור (בין עם מדובר בספר או סרט), ולא מתוך רצון למצוא נושא קלאסי מאחד, שיביא צופים פתיים לסרט הקיץ שלך, כמו למשל בדוגמה הבאה.

מלבד השם והשאגה של הלטאה, אין שום קשר בין הסרט (לא בטוח שחוקי לקרוא לו כך) של רולאנד אמריך (מי שהביא לנו בימים טובים יותר להיטים כמו "היום השלישי" ו"היום שאחרי מחר"), לבין סרטו של אישירו הונדה מ-1954. במילים אחרות, לא הייתה אף הגבלה תסריטאית, שבגללה "גודזילה" לא התרומם מעל תהום הנשייה של האקשן, הנחות והגרוע ביותר, שרק תוכלו להעלות על דעתכם.

מלווה בעלילת משנה סתמית עם מוסר השכל על ניצול חברים וז'אן רנו שמחקה את אלביס. אפשר לאמר שמלבד האתנחתא הקומית של האנק עזריה, אין ממש סיבה לטרוח (וזו אכן טרחה, האמינו לי) ולצפות בו. מה שבטוח, אם "גודזילה" נחשב בכלל לרימייק (המקור היפני הוא סדרת סרטים ואינטרפרטציות לעלילותיה של המפלצת), הוא בהחלט אינו מוצלח. לאילו ממכם שבכל זאת יתנו לו צ'אנס: שימו לב לכמות האסייתים המזוהים מסרטי האקשן בסצנת הפתיחה על הספינה.

גאס ואן סנט ממש אוהב את היצ'קוק. אין ספק שפה לא היה נסיון לדפוק קופה על חשבון אלפרד קשישא, אלא ניסיון לשיעתוק אומנותי (מבחינת הבמאי בכל מקרה). הבעיה כאן היא דווקא הפוכה: ואן סנט לא קיבל השראה, הוא ציטט, מה שהשאיר את הצופים עם ציטוט של סרט גדול, לא יותר. קצת כמו לשים נייר קופי על החמניות של ואן גוך ולהעתיק.

גם יש מקום ללא מעט תלונות כלפי ואן סאנט והרעיון התמוה לשעתק סרט, קשה לומר שאפשר היה לעשות את זה יותר טוב: השוטים המצוטטים מן המקור זהים כמעט לחלוטין (והיו שם שוטים טובים, לעזאזל!), אן הייש מאוד מזכירה את ג'נט לי, וינס ווהן כבר הוכיח מאז איזה מלך הוא ואפילו פלי מהצ'ילי פפרז קופץ לביקור (טריק ידוע של גאס ואן סנט). מה שכן, המקור כל כך הרבה יותר טוב.

על הסקאלה שבין רמייק לסרט המשך, "אסקימו לימון החגיגה נמשכת", סרטו המונומנטלי של צבי שיסל משנת 2001, נמצא איפשהו בין "באטמן לנצח" ל"דספרדו" – הדמויות מוכרות ומאופיינות, אולם קו העלילה וציר הזמן אינו מתייחס לסרטים שקדמו להם.

יאמר לזכות שיסל, שהוא ניסה ככל שיכל לשמר את רוח הסרט המקורית, בעיקר בתחום חשיפות הדדיים (כולל זוג העופרים של מירי בוהדנה, שהוכיחה שאהבה, אכן נמצאת מעבר לפינה). ובכל זאת, 23 שנה עברו מאז הסרט הראשון בסדרה של בועז דווידזון, אבל נדמה שהשפה הקולנועית, או הערכית של הסדרה לא ממש התעדכנה, מה שהפך את התוצאה לקצת, או אולי בעצם מאוד, פתטית.

יש משפט יפה ביידיש שאומר: "יהודי טוב תמיד יעדיף את הספר". ואכן אני עצמי פגשתי אנשים שמשוכנעים ש"שליחות קטלנית" הראשון היה סרט טוב יותר מהמשכו. אז בבקשת מחילה מכל חובבי הסבנטיז שביננו, סרטו של זאק סניידר, הוא לא רק מוצלח יותר מאביו הרוחני, "שחר המתים" של ג'ורג' רומרו, אלא כנראה גם סרט הזומבים הטוב ביותר עד היום.

למרות התעלמות מסוימת מהאספקטים החברתיים/צרכניים שנכרו בגרסה הקודמת, "שחר המתים", גרסת 2004, מצליח להיות סרט הרבה יותר מפחיד, שלא לומר, הכי מפחיד. מהפתיחה הארוכה והמעולה, דרך הדיאלוגים המצוינים והרגשת הלחץ הכללית (זומבים, וזה שיעור חינם לבימאי אימה, אפקטיביים הרבה יותר כשהם גם יודעים לרוץ) ועד לסיום השני (זה שאחרי הכותרות) - מדובר ברימייק, שעולה על המקור. כמובן שזוהי אינה הפעם הראשונה שדבר כזה קורה בז'אנר האימה אם רק נסתכל על "Evil Dead 2".