אתה בומבה

עם אלבומי קונספט גרנדיוזיים, טקסטים פילוסופיים ולייזרים ממסטלים, קל להבין למה ג'וני רוטן לבש טי-שרט, שכתוב עליה "אני שונא את פינק פלויד".

היות ומי שבא לבקר אותנו זה רוג'ר ווטרס (ולא, נגיד, סיד בארט, שלא ניצל את נקודות הנוסע המתמיד שלו מאז 1970), ברשותכם נתעלם מהתקופה הפסיכדלית המוקדמת והמוצלחת של פינק פלויד, וניכנס לעובי הקורה של הדינוזאורים הכי מדושנים של עולם הרוק. היה קשה לבחור, אך להלן עשרת הרגעים הכי יומרניים, הכי בומבסטיים, הכי מגוחכים והכי לא יאמנו בקריירה של פינק פלויד.

1. אפשר לסמוך על פינק פלויד שהם היו מתחכמים עוד לפני שהם נולדו. מסתבר שבשלבי הגיבוש הראשונים של הלהקה, הם השתמשו בשמות המדהימים סיגמה 6 וה-Architectural Abdabs .

2. בתור אלופי ההופעות החיות הגדולות מהחיים, פינק פלויד תמיד הקפידו על פירוטכניקה, תאורה מערפלת חושים, חזירים מעופפים ואיכות סאונד המקדימה את זמנה.

לסאונד הקוואדרופוני המהמם בהופעות שלהם בסוף הסיקסטיז/תחילת הסבנטיז אחראי טכנאי סאונד בשם ברנרד ספייט, שהמציא את מכשיר הפלאים ה-Azimuth Coordinator , שמאפשר, בעזרת ג'ויסטיק, להעיף את הסאונד לפה ולשם באולם ההופעות. האנשים שזוכרים מעידים שהשאלה "אז מה לכל הרוחות עושה קואורדינטור האזימוט הזה?" הייתה פופולרית בהופעות של פינק פלויד לפחות כמו "איפה סיד?".

3.קחו לדוגמה את הקטע "Alan's Psychedelic Breakfast" מ-”Atom Heart Mother” (התקליט עם הפרה, 1970), בו שומעים בחור בשם אלן סטיילס (אם כי אני מעדיפה את המיסקונספציה שמדובר באלן פרסונס, ההוא מהפרויקט) מדבר על הכנת ואכילת ארוחות בוקר, בזמן ששומעים אותו מכין ואוכל ארוחת הבוקר - כולל טיגון בייקון ולעיסת דגני בוקר.

4. או את קטע האוונגרד "Several Species of Small Furry Animals Gathered Together in a Cave and Grooving With a Pict " מהאלבום הכפול “Ummagumma”, שיצא ב-1969 וכולל הופעה חיה, פלוס חצי צד פרויקט סולו של כל אחד מחברי הלהקה.

"מספר מינים של חיות פרוותיות קטנות, שהתאספו במערה ומתפננות עם פיקט, שזה (אם לא ידעתם, ומן הסתם לא ידעתם אבל בדקתם, כי זה מה שמעריצי פינק פלויד טובים עושים) שבט בריטי קדום, שחי באזור שהיום הוא סקוטלנד בתקופת הרומאים" הוא קטע ניסיוני שבו קולו של רוג'ר ווטרס, המושמע במהירויות שונות, נשמע כמו חיות פרוותיות קטנות, בשילוב עם כלי מיתר, טקסט מוזר במבטא סקוטי כבד, ומסר מוצפן אותו ניתן לשמוע אם מורידים את המהירות, שאומר: "זה היה די אוונגרדי, לא?".

5. פינק פלויד בחרו לסיים את אלבומם משנת 1971 “Meddle”, שכלל את "Echoes”, יצירה בת 23 דקות וכמה שניות של רוק מתקדם אווירתי, הכולל קולות מסונתזים של לווייתנים וסימפולים של שחפים.

6. כפי שניתן להסיק מהלוקיישן הקיצוני של ההופעה של רוג'ר ווטרס בארץ, חברי פינק פלויד מעולם לא היו טיפוסים שמסתפקים בגולדסטאר זאפה. ב-72' יצא" Live at Pompeii " - סרט שתיעד הופעה חיה של הלהקה, וצולם ברובו באמפיתיאטרון בן 2,000 שנה בפומפיי, עיר רומאית עתיקה שנקברה תחת הלאבה בהתפרצות הר געש, ונתגלתה מחדש כעבור 1,600 שנה. אבל אני לא צריכה לספר לכם את זה, בטח ראיתם את הלייזר דיסק בעודכם מכרסמים פסטלים בפאב ברגילה האחרונה שלכם.

7. אח, אין כמו "הצד האפל של הירח" (73'). אין אין אין. כל התמות הגדולות (זמן, כסף, מוות – אם תהיתם), עטיפה אלגנטית, וכמובן איכות ההקלטה הבלתי מתפשרת שהפכה את האלבום לתקליט ההדגמה האולטימטיבי למערכות סטריאו וציוד היי-פיי בחנויות מכשירי החשמל המובילות באלבום. ואם זה לא מספיק, הרי ש“OK Computer” של רדיוהד נחשב ל"צד האפל של הירח" של המילניום החדש. מה אומר ומה אוסיף.

8. ומהי להקה בומבסטית ללא אופרת רוק הגונה? הפרויקט הגרנדיוזי שהוא האלבום הכפול "החומה" (79') נעזר בהופעות חיות בהן נבנתה חומה החוצצת בין הלהקה לקהל, לשם הדגשת המטאפורה, וכעבור שלוש שנים בסרט בעל אותו שם בבימויו של אלן פארקר ובכיכובו של בוב גלדוף מגולח הגבות (כמו סיד בארט, בטח כמו סיד בארט).

אך לא בכך הסתיימה החגיגה, שכן ב-1990 חומה אמיתית – זאתי בברלין – נפלה ורוג'ר ווטרס קפץ על ההזדמנות לארגן מופע נוצץ ורב כוכבים בלוקיישן הסקסי.

9. עזבו את המחלוקות המשפטיות בין רוג'ר ווטרס לדיויד גילמור וניק מייסון ("זה החזיר שלי שם למעלה!") ואת הטרמפיסטית הערומה עם הילקוט, ושימו לב לאלבום הסולו השני של ווטרס, “Radio K.A.O.S” מ-87'.

כרגיל, מדובר באלבום קונספט העוסק במגוון נושאים חשובים (האיום הגרעיני, תאצ'ריזם, טכנולוגיה, קהילה, ערכי משפחה), כאשר העלילה סובבת סביב שני תאומים מוויילס. בילי הנכה וחסר היכולת לתקשר עם סביבתו (מה שלא מונע ממנו להיות בליין) ובני, כורה פחם מובטל.

לילה אחד גונב בני טלפון אלחוטי מחנות מכשירי חשמל, כי בתור כורה פחם שאיבד את עבודתו הוא מתרתח לנוכח דבריה של מרגרט תאצ'ר, בנאום המשודר במכשירי הטלוויזיה, שבחלון הראווה של החנות. מפה לשם, בני נעצר באשמת רצח שלא ביצע ונלקח לכלא, כאשר במקביל מגלה בילי, שהוא יכול לתקשר באמצעות גלי רדיו בעזרת מכשיר הטלפון הגנוב, שאחיו החביא בתוך כסא הגלגלים שלו לפני שהוא הלך לכלא.

בילי יוצר קשר עם תחנת רדיו בלוס אנג'לס בשם Radio K.A.O.S וגם מעורר פאניקה בינלאומית, כשמסרים שהוא משדר, גורמים לצבא ארצות הברית לחשוב שהעולם עומד בפני התקפה גרעינית. או משהו כזה.

10. "Pulse", שיצא ב-1995, היה אלבום הופעה החיה שמתעד את סיבוב ההופעות של "The Division Bell". הוא אולי לא מצליח לשחזר את מופעי הלייזר המרהיבים של חוויית הלייב, אבל לפחות יש לו עטיפה עם אורות מהבהבים.