טריילר פארק

בשבוע שעבר, הזכרתי פה את סופרמן, להלן האירוע הקולנועי הגדול של הקיץ. השבוע, נדבר על הטריילר לסרט הכי מסקרן, שיעלה לאקרנים בימי השרב הארורים.

ב-1994 התוודע העולם אל מה שניכול להיחשב כסרט הסטודנטים המצליח מכולם, "קלרקס" (אני צריך להתנצל בפני מישהו על כך שלא אתייחס אליו כאל "מוכרים בלבד"?!).
הסרט דל התקציב של קווין סמית', תיאר במדויק את תחושותיהם של צעירים רבים, שאינם מוצאים את דרכם בחברה המודרנית.

למרות ההצלחה, היחיד שבאמת קצר את הפירות מהסרט הוא סמית' עצמו, שהמשיך ליצור סרטים, אבל פחות ופחות טובים באופן הדרגתי (האחרון ביניהם הוא "ג'רזי גירל", למקרה שרציתם הוכחה).

12 שנה לאחר הסרט המקורי, ב-18 באוגוסט ליתר דיוק, אנו עתידים לגלות מה עלה בגורלם של דנטה, ראנדל, ג'יי, בוב השקט ואחרים, כשסמית יסחט פעם נוספת את הלימון שעדיין, או לפחות בעיניו, לא יבש.

הטריילר מתחיל בשריפתו של המרכול בו עבד דנטה היקס, באשמתו של ראנדל, כמובן, שמודה שהוא שכח את הפרקולטור דולק. בסצינה הבאה אנו רואים את השניים עובדים ברשת ההמבורגרים מו?בי'ז (אותה רשת שבן אפלק ומאט דיימון רצחו את הדירקטוריון שלה בדוגמה)."בני 32 ועדיין הופכים המבורגרים?! האם עוד מישהו מהמחזור שלנו עובד שם מאחור?" שואל ג'ייסון לי שלא הוריד את השפם שהוא כל כך טיפח ב"קוראים לי ארל" (ללא ספק הופעת השפם המוצלחת ביותר על המרקע מאז "ניצחון הרצון").

עוד אנו רואים בטריילר את ג'יי, בוב השקט, רוזאריו דוסון (האם זו גזענות לומר שהיא ההאלי ברי החדשה?) וברקע הקריין מספר לנו על כך, שמעולם כל כך הרבה עשו כל כך מעט והגיעו כה רחוק.

פסקול הטריילר מורכב מהשיר "Jerk It Out" של הלהקה השבדית The Ceasers. למי שלא מכיר זהו השיר שבפרסומת לאייפוד. מעניין מה היד של חברת אפל בדבר.

אגב, הסרט החדש צולם בצבע בניגוד לסרט הראשון שבשל דלות התקציב צולם בשחור לבן, עובדה שלא שמתי לב אליה מעולם. פשוט הייתי בטוח שככה נראית ניו ג'רסי.

ציון טריילר: איפה קונים כרטיס?
קהל יעד: סטודנטים לקולנוע, אמריקנופילים, וכל מי שאוהב את היי של הפיקסיז.

הזוכה הגדול של פסטיבל סאנדנס לסרטים עצמאיים 2006 הוא הסרט "קווינסנארה". כיאה לסרט עצמאי, מדובר בדרמה שבמרכזה בחורה היספאנית.

ההיספאנים בארה"ב הם המיעוט המקופח ביותר לטעמי. בייחוד המקסיקנים. לא רק שהם סובלים מהאפליה הברורה מאליה והסטיגמות של עם עצלן וטיפש, הם אפילו לא נחשבים לקולים כמו האפרו-אמריקאים. לפני 5 שנים עוד היה גל לטיני שסחף את המדינה, אבל כיום מלבד שאקירה, כל שנותר להם הוא ריקי מרטין (ולהתגאות בו זה קצת כמו שאנחנו נתגאה באורי גלר).

הטריילר מתחיל בכיתוב של המלצה מפי רוג'ר איברט, מבקר הקולנוע האגדי מהשיקגו סאן-טיימס. מיד אחריו אנו רואים הרבה תמונות של החברה ההיספאנית בקליפורניה - הכנופיות, המשפחתיות ואת גיבורת הסרט מגדלנה. משפחתה של מגדלנה (בחירת שם מוצלח לפרוטגוניסט היא אומנות חולפת) מתנכרת אליה מכיוון, שהיא חושבת שהיא שכבה עם גבר והיא בת 14 בלבד.

הטריילר מדגיש, ובצדק, את הזכייה בפרס חבר השופטים ופרס הקהל של פסטיבל סאנדנס.עלילת הסרט עצמו לא ממש מובנת ממנו, עם יותר מדי תמונות, שלא מסבירות דבר למי שאינו מהוואלי, מלבד העובדה שמדובר בהיספאנים ושימוש בכתוביות, אך ללא קריין שיעשה מעט סדר בבלאגן. נשארנו עם דרמה אתנית, שזכתה לביקורות חמות ופרסי פסטיבל סאנדנס. אז?!

ציון טריילר: מסורבל, משעמם ולא מחדש דבר. שני אגודלים למטה.
קהל יעד: חובבי קולנוע עצמאי, צופי ערוץ ויוה וויוה +.

מסרט אינדי לסרט הינדי. אם קודם עסקנו בדרמה אתנית, שמתהדרת בטריילר גרוע, הנה אחת שיודעת את העבודה. הבמאית ההודית מירה נאיר, ממשיכה לעשות סרטים על משפחות הודיות בחברה המערבית ("חתונת מונסון", "סלאם בומביי"). כזה הוא גם סרטה החדש "The Namesake".

קאל פן, הזכור לחלקכם מקומדיית הנעורים הלא מספיק מוערכת "הארולד וקומאר", משחק את גוגול גנגולי, צעיר ממשפחה הודית החי באמריקה, וכמו כל אחד בגילו הוא רק רוצה לחיות חיים שלווים. הבעיה היא שהוא מתבייש בשמו וקצת במוצאו.

יום אחד, כשהוא מחליט לשנות את השם ומודיע על כך להוריו, אביו לוקח אותו הצידה ומספר לו את סיפורו כנער צעיר בהודו. סיפור, שמטרתו להסביר לגוגול את משמעות השם וחשיבותו עבור המשפחה.

הטריילר מתחיל בהצגת התנגשות התרבויות. גוגול פוגש בחורה בלונדינית כל-אמריקנית וההורים השמרנים שלו מפחדים מהשינוי שהוא עובר. המעבר בין החיים של גוגול וניסיונו להשתלב בחברה האמריקאית, לצד פלשבקים של אביו, שמספרים את ספור עלייתו לאמריקה והתמודדות עם הלא נודע תוביל את גוגול בסוף אל הנמשל הידוע ש"אין מקום כמו הבית". למקרה שהצופים לא הבינו את המסר, כתובית שמופיעה בטריילר אומרת "המסעות הגדולים ביותר, הם אלה שמביאים אותך הביתה". מעין הביצה שהתחפשה בניחוח קארי.
הטריילר מלווה במנגינה דרמתית ומרגשת, אך באופן מתמיה היא

איננה הודית, אלא כזו, שיכלה לעבוד בכל סרט דרמה. האפקט הרגשי שלה מושג, אבל מה עם קצת אותנטיות? במילים אחרות, חסר סיטאר.

גם הטריילר הזה נמנע משימוש קריין מה שגורם לי לחשוב, שהחליטו באופן גורף לקצץ בעלויות טריילרים, אם כי בניגוד לטריילר הקודם, פה זה לא מורגש.

ציון טריילר: עשוי טוב, מעורר סקרנות לראות את הסרט.
קהל יעד: זוגות, העיר רמלה וסתם צעירים מפלורנטין שאוהבים את הודו.