לאכול אותה בגדול

הסרט "לחיות ממינימום" הציג ליובל אביבי את הצד המכוער של הקפיטליזם, שרלוונטי מאוד גם לחברה הישראלית

יובל אביבי

במדינת ישראל, שבעקביות מרשימה מחקה את ארה"ב, הסרט "לחיות ממינימום", ששודר אמש ביס דוקו, הוא מראה מגלת עתידות. למעשה, יגידו לכם רבים, העתיד, במקרה המצער הנוכחי, כבר כאן. בישראל, כמו בארה"ב, התקציב מנציח תפיסה כלכלית, שרואה בתמיכה בחלשים נקודת תורפה, ובמלחמה באי השוויון ההולך וגדל בין המעמדות, פופוליזם זול. התשובה המתוחכמת לעוני, שכוללת הטבות מסים לעשירים וקיצוץ בתשלומי הרווחה לעניים, זקנים ונכים, היא בדיוק מה שיביא – או, כאמור, כבר הביא – למציאות קפיטליסטית דורסנית כפי שהיא מתוארת ב"לחיות ממינימום". אם אתם לא מיליונרים, כנראה שתפחדו כשתראו אותו, כי זה הסרט עליכם.

ארבעה סיפורי חיים מובאים בסרט הזה, כולם על אנשים שהתגלגלו למעמד הנמוך, ומנסים לשרוד, כפי שאפשר להבין משם הסרט, ממשכורת מינימום. אמנם, כבר ראינו תיעודים תרבותיים של אנשים רגילים, שמנסים לשרוד עם משכורת מינימום, אצל ברברה ארנרייך עם ספרה "כלכלה בגרוש", ואצל מורגן ספרלוק שעשה זאת – כדרכו, בהתנשאות מבחילה, המוסווית כדאגה שמאלנית חברתית - בפרק הראשון של הסדרה שלו, "שלושים יום", אך הפעם לא מדובר על ניסוי מתוחכם עם אג'נדה שמאלנית. כאן מדובר על החיים באמת – שמחכים לחלק מכם, שיושבים עכשיו בנוחות מול המחשב.

אי אפשר ליטול מגיבורי הסרט לפחות חלק מהאחריות: ג'רי, שומר בבניין משרדים יוקרתי, היה מכור שנים ארוכות לסמים ולאלכוהול. אחרת, מטפלת במוסד לנוער בסיכון, עשתה ילדים, כאילו אין קונדום וגלולה בעולם. שלישית סמכה על בעלה שיביא את הקאש הביתה, לא למדה שום מקצוע ונפלה על הקרשים ועל המלצרות, כשבעלה נטש אותה וסירב לשלם לה מזונות.

אבל הדגש בסרט הוא על כך, שבכל המקרים מדובר באנשים שתפסו את עצמם בידיים, יצאו לעבודה וללימודים, וניסו לשפר את מעמדם בעולם, רק כדי לטבוע שוב ושוב בביצה הטובענית, שנקראת החלום האמריקאי. זהו סרט מינורי, שקט, לא מתלהם ולא בוטה, שמשתמש בסיפורים הקשים האלו ביעילות על מנת להבהיר נקודה אחת חשובה: בעיית העוני גדולה בהרבה מבעיית האבטלה. אין קל מליפול מההר הנוח של המעמד הבינוני אל התהום העמוקה של המעמד הנמוך. ומהתהום הזה, מבהירים היטב בסרט, כמעט שאי אפשר לצאת. בכל פעם שהראש שלך מבצבץ, השיטה שבה ודוחפת אותו עמוק לתוך המים.

ארה"ב היא באמת סמן מערבי קיצוני לתפיסה כלכלית הבעייתית הזו, אבל היא בסך הכל מתוות הדרך לארצות המערב. התיאוריות היפות ביסודן של אדם סמית' ותומס ג'פרסון של "היד הנעלמה" וההרמוניה הכלכלית הטבעית, הפכו לתירוץ בידי הממשל האמריקאי הדורסני להתנער מכל אחריות כלפי הפרט ולאמירות כמו "שיכור הזרוק בתעלת הביוב נמצא בדיוק במקום בו הוא צריך להיות". זה אותו הממשל, אשר תומך בחברות ענק ,שמשתינות על החוקים ועל העובדים שלהן, ושרואה, ממש כמו רב אזרחי אמריקה שטרם נדפקו על ידי השיטה, במילים "איגוד עובדים" ו"זכויות סוציאליות", תחילתה של מזימה קומוניסטית לפרק את אמריקה הנפלאה מבפנים. קמפיינים חברתיים, כמו "משכר מינימום לשכר מחייה" של מרכז אג'נדה, שמראים עד כמה רחוק שכר המינימום האקטואלי בישראל, משכר המאפשר מחייה בכבוד, מוכיח עד כמה תעלת הביוב קרובה אליכם.

אם אתם מצקצקים בלשונכם ומעבירים ערוץ – תחשבו שוב. בישראל רבע מהאזרחים חיים מתחת לקו העוני, למרות שאחוז האבטלה נמוך בהרבה. משכורת המינימום הישראלית פשוט אינה מאפשרת חיים בכבוד, ולא יהיה קשה לעשות סרט דומה על פועלים בישראל, שמרוויחים 3,500 ¤ לחודש. בטיימינג מושלם, מוקרן הסרט שבועות ספורים אחרי העברת התקציב, שהארכיטקטורה שלו נוסחה על ידי קברניטי ממון, שרואים בכלכלה האמריקאית מודל. אבל נתניהו הוא לא הבעיה. בישראל צריך לפחד משלי יחימוביץ' ודומיה, שקיבלו את המנדט שלהם על מנת להילחם בתקציבים כמו זה, אבל כלל לא הגיעו להצבעה, ועוד העזו להתנצל על ה"מרד" ולהבטיח תמיכה בו בהצבעות מתקדמות.

מי שחושש מעליית הקומוניזם ומטפילים חברתיים שהתמכרו לאבטלה - צריך להילחם דווקא בקפיטליזם האמריקאי, שמסתכל על אלו הזקוקים לתמיכה בשנאה מהולה בבוז. רוב האנשים לא רוצים קומוניזם, אלא שתפיסת עולם אשר מקדשת את ההתעמרות באזרח הקטן, וגורמת ליותר ויותר אנשים לחיות בתוך ביצת זבל ללא קשר למאמץ שהם משקיעים כדי לצוף בה, היא בדיוק מה שמביא למהפכות, אשר מונעות משנאה לכל מה שמריח מקפיטליזם וגורמות בריחה אל הקיצוניות השנייה.

רק עולם שבו שרי אריסון יכולה לדבר על "אושר פנימי" באותה נשימה שבה היא מפטרת 900 בעלי משפחות וילדים יכול לגרום לייאוש כבד כל כך אצל אנשים רבים כל כך, עד שהם יתפרצו לרחוב ויובילו את מעסיקיהם לשעבר אל בתולת הברזל. מי שבאמת רוצה לשלוט בהמונים – כדאי שיאפשר להם לחיות בכבוד, כיוון שהייאוש הוא אבי המעשה. הקומוניסטים כבר יודעים את זה, עכשיו כדאי שגם הקפיטליסטים ידעו: כשחוטבים עצים, עפים שבבים, והחוטבים הבאים הם גיבורי הסרט "לחיות ממינימום". עוד מעט, רק עוד קצת, ממש יימאס להם.

"לחיות ממינימום" מוצג בימים אלו בערוץ יס דוקו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully