פרופסור שור

טורו

ביצוע: סאבלימינל, אלון דה לוקו ואיציק שמלי
מילים ולחן: סאבלימינל

אני טורו
מפוצץ בדינרו
מחולל ניסים כמו סבא ג'פטו
בוא נראה מה קורה פה
הן צועקות לי טה קיירו


אני שור (אמירה מינית משהו, עם קריצה לביצים גדולות) ויש לי מלא כסף. איזה כיף. כמו כל להיט אמיתי, סאב מתחיל עם הפזמון. אין לו זמן למשחקים מקדימים, ובמקום הוא משחיל פנימה את השורה החזקה ביותר בשיר, שמצפינה בתוכה למעשה את כל סוד קסמו – החרוז המנצח (והמעט עילג, חייבים להודות) – טורו/ דינרו. ככה, בלי רחמים, הוא אופף את המאזין באווירה לטינית, שהיא, כידוע, הכרחית בכל להיט קיץ שמכבד את עצמו. מאז "בחוף של טרפטוני" של שלומי שבת, לא היה להיט עם ניחוח לטיני כה מובהק, שעשה שמות בסדר גודל כזה באדם הפשוט ברחוב.

מיד אחרי תקיעת השופר הלירית מגיחה הפאשלה הבולטת ביותר בטקסט, הן מבחינת חריזה ומצלול והן מבחינת המשמעות שהיא חופנת בחובה. ראשית, נעמוד על החריזה של 'ג'פטו' עם 'פה': זו בעייתית מבחינת הברות ומשקל, אולם מפוקפקת פי כמה כשבוחנים את אשר היא מכילה – "מחולל נסים כמו סבא ג'פטו", אומר סאב (מצטלצל עם סבא), אך סבא ג'פטו הוא אינו מחולל נסים. הוא נגר פשוט, שבנה בובת עץ, ומי שעורר אותה לחיים, הייתה הפיה. בשביל לדעת את המידע הזה לא צריך להיות פריק של פינוקיו.

דווקא כאן, כשהאמינות נפגמת, סאב מקבל בחזרה את המוג'ו, ומחזיר אותנו ללטיניות המבורכת, שמסככת בשומן את המעידה, ומקלה עליה. "הן צועקות לי טה קיירו" היא שורה שגם מתחרזת נהדר עם דינרו, גם מבהירה את פשר אזכורו של העניין הכספי, וגם מראה עד כמה הבנות אוהבות אותו.

למה אני טורו, מפוצץ בדינרו
תאכל מרס טורקי, מולי אין תיקו תיקו
בוא נראה מי שולט פה
סאב נומרו אונו, מרו מרו


מהלך גאוני. במקום לגשת אחרי הפזמון הראשון לבית, מגיח מיד עוד פזמון, עילג יותר מקודמו, ועל כן גם אפקטיבי פי כמה. גם כאן הפתיחה היא עם השורה המנצחת של השיר, אך גם כאן צצה בעייתיות. הבעיה נעוצה בביטוי המוטעה מין היסוד "תיקו-תיקו", שמזכיר ביטויים כמו "רחוב המלך קינג ג'ורג'", או "בן זכר", בהם ישנה חזרה מיותרת על מילה שכבר קיימת בביטוי בתצורה אחרת.

גם בפזמון הזה, המעגל נסגר עם עוד שורה מבריקה. לשירותכם, התרגום: "סאב הוא מספר אחת, בלבד, בלבד". שוב, ספרדית מחורזת, נוטפת לאטין שיק.

יה, אז אני טורו טורו, מרו מרו, מפוצץ בדינרו
הלו מאמא, בואי אלי אל תביאי פיג'מה
אין אף אחת אחרת, את לבד, oh no
בג'קוזי תזוזי מצד לצד, וואו וואו
Gone למועדון T.A.C.T dream team
כל שעה זה Happy Hour, תעביר ת'פיג'לין, לא
לא אעצור עד שאוריד ת'מטדור
עם חיבורים מטורפים שיכולים לנגח שור
אז הם אומרים שהיפ-הופ מת, לא זה לא מקובל
ומנסים לחסום את האמת, לא זה לא מקובל
חומות מונעות מאיתנו לצאת, לא זה לא מקובל
מחתרת עם מחברת ועם עט, בגלל
שסאבלימינל סאבלימינל סאבלימינל סאבלימינימינל, מה
חזר על הסוס הלבן, הדגל מורם, כידון מכוון
באם, בול במטרה, נו שוב מה קרה כאן
Triple, double or nothing, עם הקלפים על השולחן


אחרי ציפייה דרוכה, מגיע הבית הראשון. וכמו שיכולנו לצפות ממטאדור כמו סאב, הוא לוקח את כל מה שהיה טוב בפזמונים, שקדמו לו ומעצים אותם על ידי הכפלות. המוטיבים של כסף, בחורות ונהנתנות חוזרים כאן ביתר שאת עם תיאורי נענועים בג'קוזי, מועדונים, פיג'לין (וודקה תאנים מצוינת, למי שתהה), פיאור מתבקש של משפחת תאקט ועוד קצת ריפרורים לקרבות שוורים ספרדיים. או אז מגיע גם המסר – הרי לא באנו רק לעשות כיף – ההיפ הופ לא מת (אנחת רווחה).

המסר עטוף באחד מרגעי הקסם שידע עולם השירה העברי. החזרה המשולשת על הביטוי "לא, זה לא מקובל". קשה שלא לחשוב, שזו מחווה עם קריצה למשולשת המפורסמת "מגורשת, מגורשת, מגורשת", המערבת את חיבתו הנודעת של סאב לערבים, לנשים ולנשים ערביות בפרט. האם ב"לא, זה לא מקובל" מעלה סאב טראומות מודחקות של דחייה בגילאים מוקדמים, כאשר לא היה נענה בחיוב להזמנות ריקודי סלואו במסיבות הכיתה? לא, זה לא מקובל.

אולם למרות מה שחשבתם, זהו אינו השיא. או אז מגיעה התעלות שמימית בדמות השורה "סאבלימינל סאבלימינל סאבלימינל סאבלימינימינל". אין זה פשוט "סאבלי-מינימאל", "סאבלימינימינל", כלומר, סאבלימינל מפרק את שמו וחושף את קרביו - חושף בתוכו את המילה "מיני": זעיר, מוקטן, ענוג, אפרוחי. תמרון זה יכול היה להעמיד ברטרוספקטיבה את הקריירה שסאב עשה על בטחונו העצמי, ולהאיר את העובדה שבסופו של יום הוא רק עוד שה קטן ופותה, מחוסר ביטחון, שאינו מתפשט באור.

באספקט החיצוני, הלקח שמנסה סאב להעביר הוא, שאין דבר מהנה יותר מלחזור על השם שלך באמצע השיר ארבע פעמים רצוף בוואריציות שונות. הוא מעלה את דרגות הנרקיסיזם לשיא חדש ומבורך, שאפילו אלון דה לוקו יתקשה לעבור בשירו הבא. אחרי פסגה שכזו החזרה לתלם קשה, והבית נסגר באופן די בנאלי, אם כי יעיל למדי, כשהפלואו של סאב צובר תאוצה לקראת הפזמון החוזר (והכפול).

כי אני טורו, מפוצץ בדינרו
מחולל ניסים כמו סבא ג'פטו
בוא נראה מה קורה פה
הן צועקות לי טה קיירו

למה אני טורו, מפוצץ בדינרו
תאכל מרס טורקי, מולי אין תיקו תיקו
בוא נראה מי שולט פה
סאב נומרו אונו, מרו מרו

אז בתוך ים של מלל שלא לא שווה שקל
מילים שלי בולטות כאילו הן סומנו במרקר
אם נעלבת טמבל קח פנדל וזוז מהדרך של המאסטר
למה אם אתה גאנגסטר בהאמר או סנג'ר עם פנצ'ר
אולי אוהב היפ הופ אבל אתה לא ראפר
מוקף מלא בנות, יו האפנר
מחבר אותן לצ'ארג'ר, הוא פרטנר
לוקו עליו מלא זהב כמו פררו
סוחב את כל הסצנה על הגב כמו רודיאו
מושך ועוד מושך וכל זה ללא אגו
עוד לפני ששלושת רבעי מהם שיחקו בלגו
באמפר ליריקלי, הם מושכים ברקסים
משחדים ת'שדרנים ולא עוברים טסטים
למה, כמה זה עולה לי, האם זה שווה לי
משחק רק עם הקלפים שאלוהים זורק לי


הבית השני של טורו מתחיל עם קצת דיס על המתחרים ופיאור עצמי – סאב הוא הכותב המוצלח בתוך ים הזבל שמקיף את ההיפ הופ בארץ, אבל הוא לא מתכוון להעליב (למרות שרבים נעלבים כמו טמבלים). שימו לב לאוקסימורון המוצנע "מילים בולטות" של אדם המתקרא סאבלימינל. אין ספק, שמישהו חשב על כך הרבה. מעניין להבחין כי סאב רוכש לעצמו דימויים אקדמיים – בעזרת המארקר הידוע לשמצה, תשמישו הקבוע של כל סטודנט ממוצע (גם 'ממוצע' ו'שימצה' מתחרזים, אגב, וכך נשזרת אמנות אחת באחרת).

סאב ממשיך את המבט האקדמי עם רשימת מצאי של גלריית הטיפוסים בהיפ הופ והדברים שנחשבים בעיניה לסמלי סטטוס: כלומר, הרכב בו אתה נוסע (או האמר או פאנצ'ר. מה קורה אם יש לך פאנצ'ר בהאמר?), בחורות ויו האפנר, ולבסוף, סלולרי - צ'ארג'ר ופרטנר, יריקה בפנים של נטיית המסחור המוזיקלי, או שמא ניסיון לחבור לענקית התקשורת? לאלון דה-לוקו פתרונים.

הבעיה האמיתית בבית היא, שחלוקת המאפיינים אינה ברורה, וחובב היפ-הופ מתחיל, שרוצה להיות "ראפר" אורגינלי ולהשתלב ולהבין את חוקי המשחק מוצא עצמו כלוא בסבך המילים הבולטות של סאב. האם יו האפנר מופיע בהקשר חיובי? וחיבור בנות למטען? האם הצ'ופצ'יק הקטן של הצ'ארג'ר הוא מטאפורה לפאלוס ענק של שור? קשה להאמין שסאב יילך על דימוי כה שחוק.

מגמת ההאדרה העצמית וביטול המתחרים נמשכת, הפעם בשם דה לוקו – גם לו יש מלא כוסיות, מלא זהב, את כולם סוחב על הגב, אבל אין לו טיפת אגו. שוב, הטשטוש נמשך – סאב או אלון? זה לא באמת משנה, ראפרים אמיתיים קורצו מאותו חומר. "טורו" הוא הארכיטיפ של הראפ הציוני: ראפר ששומר על טוהר הנשק – כל האחרים משחקים מלוכלך.

לבסוף, סאב נדרש לדילמת הפלייליסט המעסיקה אותו ואת הקולגות הציוניות שלו. הוא מוסך על גבי מונח מגורז, "באמפר", מילה לועזית-אקדמית עם עווית קלה, "ליריקלי", וממקם עצמו שוב בין התרבות הגבוהה לניגר מהשכונה, שכל עניינו בליטות בכביש (בליטות, כמו "מילים בולטות", כמו ציצים, כמו ביצי שור). את מקומו זה הוא מנצל כדי להעביר את המסר של השיר. עם הבהוב אינטרטקסטואלי לאלברט איינשטיין ו"אלוהים לא משחק בקוביות": גם סאב נשלט בידי אלוהים, גם הטורו, אינו סובייקט עצמאי. כולנו שוורי עבודה של ירושלים של מעלה, ונאמר אמן.

כי אני טורו, מפוצץ בדינרו
מחולל ניסים כמו סבא ג'פטו
בוא נראה מה קורה פה
הן צועקות לי טה קיירו

למה אני טורו, מפוצץ בדינרו
תאכל מרס טורקי, מולי אין תיקו תיקו
בוא נראה מי שולט פה
סאב נומרו אונו, מרו מרו