צבריסטאן

"אין לי כריזמה", מודה ומתוודה עופר קורנפלד בקולו המרדים. איש ההיי-טק החביב, שמאס מלמלא את כיסיו הון והחליט להתמודד על מקום ברשימה הארצית של מפלגת העבודה, עומד במרכזו של הפרק הראשון בסדרה התיעודית של דורון צברי "מקום ריאלי".

יש משהו נוגע ללב בפוליטיקאי שמעיד על עצמו כחסר כריזמה ובה בעת מבקש את אמון הבוחרים. במובנים רבים שקול הדבר למצב בו נער בתיכון ניגש אל מלכת השכבה ולוחש באוזנה "אני בתול. רוצה לישון איתי?" החיוך החמוץ שיקבל ממנה אותו נער, יהיה קרוב לוודאי זהה באופיו לחיוכים להם זכה עופר קורנפלד כשהסתובב בין עסקניה המזיעים של מפלגתו. ממש כמו האריה הפחדן והדחליל חסר המוח, יוצא קורנפלד בלווייתם של חבריו המוזרים למסע מופלא אחר הקוסם מארץ עוץ, כשבליבו משאלה אחת בלבד – כריזמה.

איכותו של הפרק ששודר אתמול, נעוצה ברגישותו יוצאת הדופן של צברי כלפי קורנפלד, רגישות שבאה לידי ביטוי בהצגתו כדמות פאתטית מספיק בכדי להקסים אותנו, אך לא פאתטית מספיק כדי שנלגלג עליה. הרי בקלות אפשר היה להפוך את הסרט הזה לעוד מסע סטנדרטי עם עסקן פוליטי המבקש לזכות בהכרה. רגישותו של צברי כלפי קורנפלד כדמות, היא זו שמביאה אותנו להכרה כי הסיפור האמיתי כאן הוא בכלל סיפורו של מיליונר, אשר כל מבוקשו הוא שיקשיבו לו. ואם אפשר, אז עם מינימום פיהוקים.

אבל רגישות כלפי הדמות אינה מספיקה. כאשר עוסקים בחומרים מעין אלו, צריך לנהוג ברגישות יתר כבר בבחירת הסיפור. וכאן המקום להשוואה הבלתי נמנעת בין "מקום ריאלי" של צברי לבין סרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין" (ערוץ 10). ההבדל בין שני הסרטים הללו נעוץ בעובדה שבבחירת הסיפור גורן הלכה על בטוח. קמפיין הבחירות של קדימה בראשות ראובן אדלר, היה בוודאי מניה בטוחה עבור כל יוצרת דוקומנטרית. אפשר שהעובדה כי הסרט היה מיועד מלכתחילה לשידור בערוץ מסחרי (ערוץ 10) גרם ליוצריו לא לקחת סיכונים ולא לחפש סנסציות במקומות אחרים.

לעומתה, צברי לקח הימור לא פשוט ושם את כל ארבע הביצים – על משקל ארבעת פרקי הסדרה - בסל אחד, סל בו אין מקום לראשי ממשלות ולשרים בכירים, אלא רק לאותם אנשים – חלקם אנונימיים -הנאבקים על מקום ריאלי ברשימה תוך שהם משתכשכים בביבים המצחינים של מרכזי המפלגות.

אין זו הפעם הראשונה בה צברי לוקח סיכון ופוגע בול. בעשור הקודם הוא הביא לנו, בצוותא עם רינו צרור, את "בית שאן - סרט מלחמה" – יצירה תיעודית קאלטית, שהיוותה ניסיון ראשון ומוצלח במיוחד להאיר את הכדורגל הישראלי בפרספקטיבה מסוג חדש. הסרט מגולל את סיפור הישרדותה של הפועל בית-שאן בליגה הבכירה. גם כאן, כמו במקרה של קורנפלד, החושים הדוקומנטריים של צברי לא אכזבו. כשהחליט לתעד את מסעה של הפועל בית שאן בעונה ההיא, הוא הבין היטב שסיפורה של קבוצה הנאבקת על חייה בליגה חזק עשרות מונים מסיפורה של קבוצה הנאבקת על האליפות, בדיוק כשם שאגל קטן של זיעה קרה ממצחו של קורנפלד, שווה לו כבימאי, מבחינה דרמטית, הרבה יותר מאשר אותו אגל זיעה על מצחו הזחוח של ראובן אדלר.

"מקום ריאלי", יס דוקו, מדי שני ב-22:00