וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כוח צביקה

רות קנאל

21.7.2006 / 11:06

דווקא בימי המלחמה רות קנאל מבינה שאנחנו זקוקים לקצת "כוכב נולד". היא אפילו מגדילה את סיכויי ההישרדות שלנו

המלחמה הזאת מאבדת את שאריות הסקס-אפיל שעוד היו לה, בעיני אנשים שרואים אותה רק על המסך הקטן. אני רוצה את הטלוויזיה שלי בחזרה. קצתי ביונית לוי ומחלפותיה המתנפנפות בקריית שמונה. זה לא שלא אכפת לי: אמנם אני לא גרה בצפון ואפילו לא בצפון תל אביב (או תל אביב בכלל), לצער כולנו, אך לבי עם כולם ובטוחני שאם היו לי חברים כבר הייתי נוכחת השבוע באיזה שש חתונות במקלט. זה רק שבאמת, כמה כבר אפשר לרייר על צבי יחזקאלי וינון מגל.

מתוך כל הזעם והזוהמה בצבצה לה אמש בדחילו ורחימו כוכב נולד, אם כל הבועות הצבעוניות של האסקפיזם, והתמצתה כולה בגבתו המורמת בזהירות של צביקה הדר: שמעו נא, המדינה בלהבות, אך אסור להפסיק לשיר. לא ככה? ומיד הסתערה נבחרת העונה ל"רק בגלל הרוח" בספיישל למען הצפון, על הבמה המיתולוגית בניצנים. גם הם חייבים להיות נגועים קצת בפומפוזיות החולנית הזאת שנדבקת לכולם. תקשיבו למילים, רועם צביקה, אני את והאל שלצידי עוד ננצח! (הנפת אצבע נחושה!).

די, די, השיר הזה כבר מעוך יותר מסעדו. כבר ארבע עונות אתם שולפים אותו מהבודיעם בכל פעם שנופל פיגוע בשבוע של התוכנית.

חוץ מזה, החברים עושים את הנחת הרגילה: ז'אקו עשה "עמיר חדד" על הבמה (פעמיים!) אבל יצא מלך בסוף. תעשה לי תוכי. מאיה רוטמן ככל הנראה הולכת לעשות היסטוריה ולהיות הכוכב נולד האשכנזי הראשון, אלא אם זהבית פסי תתחיל לתת גז (ואפרופו פסי, יפה לך עניבה. הולך טוב עם הכובע. מחזיקה לך אצבעות שתקבלי כוכב ויקדמו אותך לאחראית משמרת).

ותודה לגאידמק ולזהבית פסי

הסיוט הפטריוטי חוזר עם היציאה לפרסומות. נמאס מכל הטופיפי-סטאף, אפילו מהחיזבאללה כבר צוחקים עלינו. כולם מחבקים ומחזקים בפרסומות דביקות וסכריניות להקיא (אבל לא לדאוג, חייב להיות טוב, זה יבוא בקרוב! באמת!). זאת כנראה הבעיה העיקרית של מלחמות בשנות האלפיים, אנחנו כבר יותר מדי ציניים בשביל החרא המלכד הזה, ובכלל, אם הייתי יושבת 19 שעות במקלט לא כל כך היה אכפת לי אם חברת מוטי תריסים חשמליים בע"מ מחבקת אותי, לכל היותר הייתי רוצה לוודא שהם התקלחו קודם.

ברם, מה שנראה רע בפרסומות מצליח לעבור יפה בכוכב נולד עצמה. קצת לא נעים להגיד, אבל המלחמה עושה טוב לעור הפנים של העונה הרביעית, שמצליחה להראות שאכפת לה ועם זאת לא לגלוש לתהומות הקיטש המוחלטים. פתאום הם כבר לא סתם תוכנית בידור, הם ערב התרמה וצוות הווי והוויאגרה של המוראל הלאומי. כל ביצוע נטען בערך מוסף. הבמה בניצנים מצטלמת הרבה יותר טוב מהאולפן הרגיל והמסנוור בכיעורו.

לרגע אפשר לשכוח שהם בעצם מפלצת מסחרה ענקית, שמולידה אלילי פלסטיק ואחר כך זורקת אותם עלינו כדי שנמשיך לגדל אותם ולטפוח בחיבה על גבם כשהם פולטים לנו על הכתף מוזיקה חסרת מעוף. כוכב נולד של ימים-לא-קלים-עוברים-עלינו אלו מצליחה, בצורה הכי פשוטה ובלתי מתיימרת שיש, לעשות שמח ולהוציא מהנאחס, ולהשכיח את הטירוף, וכל האס-אמ-אסים יהיו תרומות לילדים שבכפר הנופש בניצנים שתרם מר ארקדי גאיידמק.

אולי "כוכב נולד" בכל זאת לא כזאת מיותרת. אולי זה מה שצריך כרגע. קצת יותר ממנה וקצת פחות לעצבן לנו את השלפוחית הרגיזה עם 22 שעות של חדשות ביממה, ויש סיכוי טוב שנשרוד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully