סרק, סרק

זה כבר היום ה-14, 15, מי סופר. במקלטים אזל החמצן ורק השמאל הישראלי עוד מרפלקס עצמו לכל מיני כיכרות עם שלטים וצועק "משא ומתן מדיני, משא ומתן מדיני" כי זה מה ששמאלנים טובים עושים, ואם במקרה אתם שמאל סורר ורחמנא ליצלן שומרים לעצמכם את הזכות לחשוב שהמלחמה הנוכחית היא מלחמה על קיומנו, אזי עליכם להזדכות במיידי על העיגולדים שלכם ולפוץ מכאן בבושת פנים. פוצו אמרתי! חבריכם מהימין יטפחו על כתפכם ברחמים, כאילו הייתם ילדים רפי-שכל ויאמרו "ידענו שזה רק עניין של זמן עד שתתפכחו". סלחו להם, אין להם הרבה הנאות בחיים חוץ מזה.

כן, השמאל קרוע ואומלל ומנודה מהרגיל בימים אלו, ובינתיים, על המרקע, כל מה שעושה קולות של בידור או סאטירה הולך על ביצים ומתייחס רק לחזית המאוחדת של כולנו בעורף. תקופה לא קלה וזה. איפה ימיה הגדולים של לימור, שהיתה עושה בדיחות "עברה פה סאטירה אך נתקעה במחסום ולא יכלה להמשיך", איפה הלגלוגים על המתנחלים הפנאטים של "סביוני אלוקים" ב"ארץ נהדרת". אף אחד לא בטוח בעצם מה קורה עם המלחמה הזאת, היכן האמת, איפה מותר לבקר וכמה. אפילו חשק להתלהם בקושי נשאר. מזל שיש את נסראללה, הבאד-גאי האולטימטיבי, הסדאם חוסיין המודרני ימ"ש, וכולנו חופשיים לקלל את האמא הבת-שרמוטה שלו בחופשיות ולתת בהברקות קופי מטורפות סטייל "אללה נסראללה, תמות אינשאללה" (מועדון לילה. אל תגידו יאללה). זה יפה איך שהמלחמה מוציאה מאיתנו את היצירתיות. טוב שלפחות בעניין סופגניית-הכאפות הזו דעותינו מאוחדות.

עד שיופק הסיטקום "כולם שונאים את נסראללה", שהולך להיות להיט (אני מרגישה זאת בעצמותיי החורקות), "משחק מכור" חזרו בקטנה מהחופשה, עם חברים, תחת השם "רצועת הביטחון". על אף שכוונתם מלכתחילה היתה לתת בידור נטו ולאו דווקא סאטירה נושכת כרגיל, נוכחותם של עינב גלילי, שליין וגורי עוררה ציפיות לתוכנית כל כך שנונה שמישהו עוד ייפצע שם. אז פציעות לא היו, אבל כן יצא משהו שהרגיש כמו ערב, שאורגן חינם לילדי עובדים שאוכלים קטיושות לארוחת בוקר, מרוח בסכין מעוגלת קצוות ועם מדבקות של סמיילי למי שיתנהג יפה. לא ממש רצו לעצבן שם אף אחד. מצד שני, אם לא מכוונים, לא פוגעים.

ספי ריבלין דווקא בלט לטובה כמרגיע הלאומי, שי אביבי על תקן הפרשן הפסימי גם היה חביב ביותר ואת גורי תמיד טוב לראות, ועדיין, הצדי צרפתי הקטן השוכן בכולנו לא יכול היה שלא לצעוק "זה ליד, זה ליד" לעיתים תכופות מדי. רק זה חסר לנו עכשיו, אחרי שהמלחמה הזאת הורגת לנו אנשים וכלכלה ושפיות, היא עוד תתחיל לסרס לנו גם קומיקאים וסאטיריקנים טובים.

חברים, עזבו את כפפות המשי. את ה"מהדורות המיוחדות" שנועדו לשעשע ילדים בני 12 במקלט. חזרו למתכונת רגילה ובועטת באמת, זה גם יעזור לחבר'ה במקלטים להעצים את ההדחקה. בזמנים כאלו נעוט על כל דבר שיגרום לנו לצחוק, ויוציא אותנו משגרת החדשות, בעיקר, אבל אם כבר נפלה עלינו המלחמה הזאת, בואו נוציא ממנה את המיטב.