וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ללכת בנעליי

יובל אביבי

2.8.2006 / 12:21

המחשבה שביטול ההופעה של דפש מוד היא מה שהכניס את תל אביב למלחמה, מרגיזה את יובל אביבי

היו לי כרטיסים לדפש מוד, ולא התכוונתי לוותר על ההופעה לטובת הזדהות עם תושבי הצפון. זו נראית לי צורת הזדהות מטופשת מאד, שכל כולה חיצוניות פופוליסטית ומגוחכת, ולא ברור לי מדוע מישהו ירצה שאזדהה עימו כך, אבל הדבר החשוב באמת הוא שאני לא מודד את מידת המעורבות שלי בלחימה בצפון באמצעות מעקב אחרי רמת ההנאה שלי בחיים. שתיית אספרסו, קפיצה לסרט, בירה בפאב – כל אלו בטלים בשישים לעומת המצוקה האמיתית שלי ושל רוב תושבי תל-אביב לנוכח הלחימה בצפון.

המחשבה שקיום הופעה או ביטולה משנים משהו מוחשי ומשמעותי בחיינו היא מגוחכת. ביטול ההופעה אינו הדבר שהופך את תושבי תל-אביב למעורבים, ממש כפי שהשתתפות בהופעה לא הייתה מבטלת את מעורבותם. תושבי תל-אביב שקועים בלחימה הזו עד צוואר, כמו כל תושבי הארץ, וההדרה של העיר השמחה, ההדוניסטית לחיוב, שוקקת החיים ותאבת ההנאה הזו מהקטגוריה של "תושבי ישראל" בשל קומץ אסקפיסטים מנוונים שאינם מייצגים את הכלל מתחילה להיות מרושעת.

מי שיוצר חיץ בין תל-אביב לשאר הארץ אינם התל-אביבים, אלא מי שמסתכל עליהם מבחוץ. נכון, יש תל-אביבים שילכו לכל הפגנה נגד הממסד רק כדי להרגיש מגניבים ואוונגרדיים כמו "דני האדום" בפריז, אבל ההנחה שמרבית התל-אביבים הם כאלה, או שאחוזם באוכלוסיית תל-אביב גבוה מאחוזם באוכלוסיית חיפה, היא מעליבה.

היא מעליבה כשהיא באה מכיוון תושבי הפריפריה, שמשום מה מתוסכלים מכך שחלק מאזרחי המדינה לא סובלים מאותה מציאות איומה ממנה הם סובלים, בעוד שהם היו צריכים לשמוח על כך שהמצוקה שהיא מנת חלקם נמנעת מאחיהם, ושיש אזור בארץ שמסוגל לנהל אורח חיים יצרני שמכניס כסף לקופת המדינה, שתממן בעתיד את פיצוייהם המוצדקים. אבל היא מעליבה פי כמה כשהיא באה מפי תל-אביבים אחדים, שמרגישים רגשי נחיתות בשל העובדה שאף טיל לא פגע בבראסרי, ומתפללים, כמו אברי גלעד, לאיזה טיל שיעורר את תושבי העיר ויכניס אותם ל"חרדה אמיתית", כלשונו של צחי בירן.

רבים מרוכשי הכרטיסים להופעה גרים מחוץ לעיר, והחיים בירושלים ובראשון לציון נמשכים גם הם כסדרם למראית עין, בדיוק כמו בתל-אביב. מה שמטריד את אלו שמבקרים את תל-אביב אינו המשך אורח החיים, אלא שחלק מתושביה הם בעלי תודעה פוליטית כה מפותחת עד שלא יכלו יותר לשתוק נוכח מעשה איוולת שתוצאתו הרג אזרחים חסר תוחלת משני הצדדים. ההופעה הזו, בין אם תכננו ללכת אליה או לא, מעניינת אותם היום כקליפת השום, בגלל שעוד שלושה בחורים צעירים נהרגו אתמול בקרבות, שיסתיימו במשא ומתן, שאפשר היה להתחילו לפני שבועיים, כשעוד היו לנו שמץ מוסר, כבוד עצמי ואהדה בינלאומית.

"השמאלנים ההזויים במיוחד" כותב בירן, שמחו נגד הלחימה בצפון ו"אנשי הרוח שחתמו על עצומות מטופשות", הם האחרונים מבין תושבי המרכז שזקוקים לטיל כדי להכניסם לפרופורציות. הם בדיוק אלו שמפחדים, כואבים, דואגים לאחיהם בצפון ורוצים לעשות הכל בשביל לסיים את הטרגדיה הזו. הם עסוקים כל הזמן בניסיון להבין את המצב, ולראות כיצד, בהתאם לאמונותיהם ודעותיהם המוצקות והלגיטימיות, הם יכולים לפעול על מנת לקצר את ימי הסבל. ההתייחסות אליהם כחלק מרשימת הנפגעים רק בשל ביטול ההופעה היא איומה מכל זווית: לא רק שזה עושה להם עוול איום, אלא שזה גם מפחית מאד מערך האובדן של תושבי הצפון והופך את הכאב למשהו שנושאים אותו בגאווה על החזה, שנועד להחצין את מידת הלגיטימיות שלך לדבר על הלחימה.

חשבו לרגע על ניסיון להשתיק את תושבי הצפון שהגיעו לעיר האוהלים של גאידמק בניצנים, שבעודם "נופשים בחינם" על חוף הים, קוראים להמשך הלחימה, להמשך בזבוז חייהם של חיילים צעירים ולהמשך הרס לא רציונלי של עיר הבירה הלבנונית. דברים כאלו, לו מישהו היה מעז להעלותם על דל שפתיו, היו מעוררים תגובה נזעמת, ובצדק. לחץ, ייסורים ודאגה אינם תלויים בסביבה המקיפה את האדם, אלא במה שמעסיק אותו בפנים נפשו. אדם יכול לשכב על שפת הים בבגד ים סקסי, להיראות מאושר, ובתוך תוכו לבכות על חיים שאבדו לו באבחת קטיושה. ייסורי תושבי הצפון שונים וגדולים משל תושבי תל-אביב, אבל אין שום מקום להשתיק את התל-אביבים, שהם חלק בלתי נפרד מישראל הפצועה היום, רק בשל העובדה שאת המטען שלוחץ על ליבם הם כותבים לעיתון במקלדת הלפטופ בבית הקפה, או בשל העובדה שלמרות שהם לא נפגעו מטיל ולמרות שהם קיוו לרקוד בפארק, הם מעזים לומר שהלחימה הזו צריכה להסתיים, היום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully