תחילת שנות ה- 90, אני כמעט בת 10. יש כבלים בישראל ואני מתחברת לראשונה למכונת הלהיטים. אחרי שגיליתי שאליהו הנביא לא קיים, אני נוסעת לארה"ב הברית ומגלה שב- MTV, ערוץ המוזיקה, אין בכלל מוזיקה - יש בו רק תכניות. מכה קשה.
* ז'אנר שולט: רוק, בעיקר ההוא מסיאטל. במקביל פלישה לתחומי הקולנוע, התרבות, או בקיצור כל מה שמגניב. במקביל באירופה: עידן הבריט-פופ והפלישה הבריטית של אואזיס לארה"ב. מי שרוצה הפסקה מהרוק יכול להתענג על ד"ר אלבן. תשירו הללויה.
* הכוכבנים: מדונה, מטאליקה, Guns n' Roses, רד הוט צ'ילי פפרס, נירוונה, אירוסמית ו- U2. ו- Extreme.
* הלהיטים: Red Hot Chili Peppers Under The Bridge R.E.M Losing My Religion, Nirvana - Smells Like Teen Spirit, Pearl Jam - Jeremy , Ugly Kid Joe - Cats In The Cradle, U2 - Even better than the real thing, Soundgarden - Black Hole Sun.
* וכמעט ששכחנו את: הקליפ המרגש ל- Runaway Train של Soul Asylum , שהחזיר עשרות מ"ילדי קרטון החלב" הביתה.
* המנחים הפופולאריים: ביוויס ובאט-הד, שבשלב מאוחר יותר גם זכו להגיש פרסים בטקסי ה-MTV וסימון, נערת הדאנס הבלונדית עם החיוך המעצבן מ- MTV אירופה. ואם כבר אירופה, לראשונה ייצוג ישראלי עדן הראל. בשבילנו היא הכוכבת הבלתי-מעורערת ובשביל בסטה ריימס ובונו היא נשיקה לא רעה בכלל.
* התכניות:
- The Real World - תכנית הריאליטי הראשונה בעולם שהכניסה חבורה של אנשים למצב לא ריאליסטי וקראה לזה אמיתי.
- ביוויס ובאטהד אנימציה עילגת במסווה של תכנית מטאל (או להפך). הולידה את המשפט המפורסם: "Uh. Uh... You Said Fire..." ועשתה תמיד חשק לנאצ'וס.
- "The Grind" - מסיבת ריקודים חלולה שגורמת לבנות בביקיני זוהר להקפיץ את החזה ליד גברים עם קוביות בבטן שמלטפים רק את עצמם ולובשים כובע מצחייה הפוך. ואנחנו יושבים מול המסך, תוהים למה חבורת המפגרים הזאת רוקדת באמצע היום בלי הפסקות שירותים, בלי ג'וינטים ואלכוהול ובלי מזמוזים בשירותים.
- המופע של ג'ון סטיוארט תכנית אירוח מלאה בקסם הקומי והמבריק של סטיוארט.
* רגע היסטורי: עלייתו ונפילתו של קורט קוביין שהתאבד ב- 1994 בשיא ההצלחה של נירוונה. ההופעה האקוסטית ב- MTV Unplugged הפכה להופעה האקוסטית הזכורה ביותר בתולדות הערוץ. יש שסוברים שהביקורת של בונו, סולן U2 בטקס פרסי ה-MTV ב-95', נגד הנשיא הצרפתי שיראק ואידיאולוגיית הגרעין שלו, היוותה רגע היסטורי. בינינו, בונו מקטר כל הזמן, קורט מת רק פעם אחת.
* פריסטייל: חולצות פלאנל, שיער ארוך, גיטרות חשמליות ולמרות כל זה, איכשהו מדונה לוקחת את פרס אמנית העשור ביום ההולדת העשירי של MTV.
* נגיד תודה: לקורטני לאב. אם היא לא הייתה כל כך מעצבנת, קורט קוביין היה חי והיינו חוזים בנירוונה מתרסקים על הקרשים כמו פרל ג'אם.
1996- 1991 - Rock On!
הילית וולברג
4.8.2006 / 6:11