בתור מי שעומד מאחורי סרט הקאלט "Evil Dead", דבר אחד שאי אפשר להגיד על סם ריימי זה שהוא לא ספץ בענייני אימה. ולמרות שהסרט החדש שלו, "רואה בקלפים", נראה בהתחלה כאילו הוא הולך להיות דרמה יבבנית ומתפתח מהר מאוד למעין מותחן פסיכולוגי עם קמצוצי על-טבעי בשביל הטעם הטוב, הרגעים הכי חזקים שלו הם רגעי האימה. אולי לא הייתי צריכה לשבת כל כך קרוב למסך, אבל החזיונות בהם גופתה העירומה של הנעדרת מתגלים בכל מיני מקומות לא לה, באסתטיקת לורה פאלמר מתוגברת באיפור חלחלה מהסוג האפקטיבי ביותר, היו לא פחות מאשר מקפיאי דם.
גיבורת "רואה בקלפים" היא אנני וילסון (קייט בלנשט) - אלמנה טרייה עם שפתיים יבשות, שהדרך היחידה בה היא יכולה לפרנס את שלושת ילדיה לבדה היא על ידי קריאה בקלפים. היא אשה נחמדה, רגישה וטובת לב שמתלבשת הרבה יותר מדי בטוב טעם יחסית למעמדה ולזה שהיא גרה בעיירה הדרומית הקטנה בריקסטון בג'ורג'יה, אבל היות והיא הגיבורה נעבור על זה בשתיקה. הילארי סוונק, בתפקיד בחורת ווייט-טראש מוקצנת שמתלבשת כמו שנשים אצל ג'רי ספרינגר לא היו מעזות לרדת למכולת, יותר ממפצה על העניין.
דרך הקליינטורה של ווילסון אנחנו למדים להכיר את כל החשודים הפוטנציאליים בפשע שעתיד להתרחש. אנחנו פוגשים את ואלרי ברקסדייל (סוונק) ואת בעלה הרד-נק המכה דוני (קיאנו ריבס עם זקן עבות), את מנהל בית הספר הנחמד וויין קולינס (גרג קניר) ואת ארוסתו, שרמוטת הקאנטרי-קלאב העשירה (קייטי הולמס, שמתפשטת כדי לפצות את קהל מעריציה על כאב הביצים שהיא גורמת להם שבוע אחר שבוע ב"דוסון קריק"), את הבחור המעורער והדפוק של העיירה באדי קול (ג'ובאני ריביסי בעוד תפקיד של רפה שכל, שאם זה ימשיך להיות הטייפ-קאסט שלו הייתי מציעה לו להתחיל להיעלב), את העורך דין החלקלק, ועוד כמה.
התסריט מהודק, וכשזה מגיע להפניית אצבע מאשימה, לא נשאר כמעט אף אחד שלא היה יכול להיות לו מניע לרצח. האימה עובדת יופי וגם המתח. אז מה בכל זאת הבעיה? הקלפים.
מעבר לאטקרציה המיידית שהעל-טבעי מהווה עבור קהל מסוים (אני לא רוצה להכליל, אבל בין היתר המעריצים החנונים שריימי צבר בקריירת האימה שלו כמו גם מ"זינה" ו"הרקולס", שכידוע חביבים מאוד גם על חובבי "תיקים באפלה" ו"באפי"), אין לו שום תפקיד בסרט, חוץ מזה שהוא מקדם את העלילה מהסיבה הפשוטה שהחקירה היתה מתנהלת הרבה יותר לאט אם ווילסון לא היתה רואה כל הזמן רמזים לפתירת התעלומה בחזיונותיה. דבר אחד שמאוד לא ברור מהסרט זה האם להאמין לכוחותיה העל-טבעיים של ווילסון זאת נאורות או בורות. מצד אחד, העלילה מתפתחת לכיוון של ציד מכשפות כשדוני ברקסדייל הנבער רואה בווילסון שליחה של השטן, מצד שני מיטב לקוחותיה הם האנשים הפשוטים והנואשים של בריקסטון שכל תקוותם בחיים מסתתרת בנסים ואמונות תפלות. מצד אחד ווילסון עוסקת בקריאת קלפים בהיעדר אלטרנטיבות פרנסה במצבה הקשה, מצד שני כנראה שבאמת יש לה כוחות (עובדה - החזיונות שלה מתגשמים). גם לגבי הערך התועלתני או המוסרי של שימוש בכוחות על טבעיים לא אומר הסרט דבר ולאורך כל הדרך שולח מסרים סותרים, וזה לא שיש פה דיון בנושא שפורש בפני הצופה את שני צדי המטבע. לא שאכפת לי באופן אישי, אבל בטח יש אנשים שיתאכזבו לגלות שנושא העל-טבעי מתפקד ב"רואה בקלפים" כקישוט נחמד לסרט מתח מפחיד ותו לא.
איך את בברידג'?
29.7.2001 / 10:34