גרוסמן, יהושוע ועוז קוראים להפסקת אש

היום מפרסמים שלושת הסופרים הוותיקים -[[דויד גרוסמן]], [[א.ב יהושע]] ו[[עמוס עוז]] - מכתב פומבי בו הם קוראים לממשלה להסכים להפסקת אש.

בניגוד לקבוצת הסופרים והמשוררים הצעירים, שפרסמה בשבוע שעבר עצומה בה הם מגנים את פעולותיה של ישראל, שלושת הסופרים הוותיקים דווקא מצדדים בפעולותיה עד כה, וטוענים כי הצורך של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני חיזבאללה מצדיק את הפגזת לבנון.

"הפעולה הצבאית, זו לכשעצמה, הייתה מוצדקת בעינינו מבחינה מוסרית, ותאמה את הלגיטימיות הבין לאומית של הגנה עצמית מפני תוקפנותה של מדינת אויב. ואף שבפעולה זו נפגעים לצערנו אזרחים רבים של מדינת האויב, מטרתה לא הייתה כלל הרג אזרחים לשמו, בניגוד לארגון חיזבאללה, שבחסות שלטונות לבנון, ירה אלפי טילים על יישובים בישראל".

עם זאת, קוראים הסופרים לממשלת ישראל "להסכים להפסקת אש הדדית", מתוך ההנחה ש"מטרותיה הסבירות והאפשריות של הפעולה הצבאית כבר הושגו ואין הצדקה לגרום סבל ושפיכות דמים נוספים".

שלושת הסופרים מצטרפים השבוע לשורה של סופרים וותיקים נוספים שהביעו את תמיכתם הפומבית במדיניותה של ישראל, על רקע עצומת הסופרים והמשוררים הצעירים שהתפרסמה בשבוע שעבר. בין הסופרים שהביעו תמיכתם בתגובה הישראלית ניתן למצוא את [[יורם קניוק]], [[יהושוע סובול]] ופרופ' [[זהר שביט]], וכן את [[אמיר גוטפרוינד]] ו[[אתגר קרת]], הנמנים דווקא עם דור הסופרים הצעירים.