חדר בבית מלון, והכל מסביב לבן. סדינים לא ממושמשים של שימוש זוגי (צד אחד, הפחות צרוד, נשאר מסודר או בכלל לא הגיע), גיטרה בלי מגבר של עיבוד רעיוני מהיר מחכה לרעיון חדש נוסף, חליפה לבנה עם נעלי אולסטר.
"אין חשש, פותח דף חדש".
שלום חנוך של חתונה לבנה לא ריצה אף אחד. רצועה מובילה לרצועה שבמובילה לסיפור, שמובילה למחשבה אסימונית של מאזין, שמובילה לתאונה (1).
"הכביש חלק, הראות אפס
שניים אוחזים בהגה.
מושכת לכיוון ההרים והיער,
מושך לכיוון המישור והים.
זה בתוך המשפחה
ביני ובינה-
הייתה תאונה"
זוגיות מתפרקת ב-12 רצועות, הלוויה ולידה בו בזמן, וסאונד התקליט לא מסביר פנים. הפקה טורדנית, לא חמה ולא עוטפת; הטראבלים גבוהים, וקול הזמר נמוך, צרוד, טרוד. העיר אכלה את הקיבוץ (2); אין מבט משועשע, אין תמימות אירונית. טיול ליפו אפשרי עכשיו גם במכונית ולא בקורקינט מטאפורי של תקליט בכורה (3).
"באמצע הערב, בוקר חדש עלה"
וזה לא מתקבל טוב בהתחלה. מעריצי האקוסטית של צוותא עוזבים באמצע הופעות עמוסות הפרוז'קטורים, לא מקבלים את השינוי, ושלום חנוך הוא בוב דילן הוא רוברט צימרמן הוא שלום חנוך; נקודת אפס של לפני ואחרי מעתה (4), חליפה לבנה ואולסטר של זמר צרוד שנולד לרוץ (5); סקסופון ירוסלבי על תקן הכושי של הבוס, טייק ועוד טייק ועוד טייק של מפיק מוזיקלי הופכים מיתולוגיים בו בזמן; רומנטיזציה עתידית תמורת כשלון עכשווי מוכיחים שהכל עניין של פרספקטיבה:
* מה שיפה בזמר/יוצר הזה, זה שהוא נאמן לדרכו ולא משתנה לאורך כל השנים (6)
* מה שיפה בזמר/יוצר הזה, זה שהוא משתנה לאורך השנים, לא מקובע אף פעם (7)
קיומם של שני אלה יחדיו בעולם אינו יכול להיות אפשרי, ומצד שני עדיין מתקיים, לפי בחירה, בעיקר על ידי מבקרי מוזיקה.
לפעמים בין שתי נקודות עובר יותר מישר אחד.
שלום חנוך, "חתונה לבנה", 1981
------ ------ ------
(1) שם השיר השישי, נהיגה זוגית כמטאפורה
(2) שלום חנוך גדל בקיבוץ משמרות
(3) בשיר "טיול ליפו" מתקליטו הראשון ישנה שורה "עליתי על הקורקינט הכנסתי לראשון"
(4) ב-1965 בוב דילן עבר לגיטרה חשמלית ו"זנח" את הפולק. מעריציו הישנים לא קיבלו זאת
(5) שם שיר הנושא שהפיק לואי להב מתוך תקליטו של ברוס ספרינגסטין. לואי הפיק את "חתונה לבנה"
(6) משפט נפוץ של מבקרי מוזיקה
(7) משפט נפוץ של מבקרי מוזיקה
תמונה וטקסט, טקסט ותמונה
אודי שרבני
20.8.2006 / 10:30