הדיבור בסצינת הרוקנרול הישראלי אומר שזה עומד להיות האירוע המוזיקלי של השנה.
באופן חד פעמי, ביום שבת הקרוב בין השעות 20:30 ל-22:00, ישלבו כוחות 24 מוזיקאים ויהפכו לקומפוזיציה מוזיקלית-אמנותית אחת, תחת הכותרת "קומפוזיציה 24".
אם אתם בעניין של גאומטריה, דמיינו בראשכם ריבוע המורכב מארבע להקות של 3 גיטריסטים, 2 בסיסטים וזמר אחד. כל להקה תשמש כפאה בריבוע הזה. כל אחד מהמוזיקאים יעמוד על המגבר שלו, דבר שאמור ליצור שדה של פסלים מזמרים, עם 24 מקורות סאונד שונים, שיחזיק בו זמנית ארבעה שירים שונים. הדימוי המרכזי שנעמה צבר מנסה להעביר הוא של גן פסלים של גיטריסטים העומדים על המגברים שלהם.
ארבעת השירים שנכתבו במיוחד לפרוייקט יתנגנו בו זמנית. הם נכתבו במחשבה תחילה כדי שיושמעו במקביל. הם באותו סולם, באותו קצב ובאותם ארבעת האקורדים. אולם, בסופו של דבר, השירים שונים לחלוטין אחד מהשני.
וגם לקהל יש תפקיד בתערוכה. אם תגיעו אליה, כשתעברו בתוך השדה של הקולות - תפרקו עם הגוף שלכם את הסאונד. אף צופה אחד לא יישמע את אותה מנגינה כמו צופה אחר, וכל זה כדי שהסאונד יהפוך לחוויה פיזית קיצונית. לכן, כשתצאו מהתערוכה רוב הסיכויים שתדממו מהאוזניים.
גיבור הגיטרה רם אוריון מפיק מוזיקלית את הפרוייקט הקשה הזה, ומנהל בחודשים האחרונים חזרות סיזיפיות עם:
תריסר גיטריסטים: רועי פרייליך, שרון קנטור, איתי פרל, שחר יהלום, תומר להב, איילת דונייבסקי, ליאור צין, ענבל מן, עפר שגיא, איתי פרל, אורי סגל, דן-יה שוורץ.
שמונה בסיסטים: נעם ענבר, יהונתן ידוב, אדם שפלן, גיא גולדשטיין, מיכאל גיא, נטע גופן, ירון שראל, וטליה פרי.
ארבעה זמרים: שי נובלמן, דפנה קינן, ריף כהן. וטל זובלסקי. כולם מחזיקים אצבעות שאף אחד לא יישכח את התפקיד שלו.
נעמה צבר בת ה-24 סיימה לפני שנתיים את לימודיה במדרשה, בעבודותיה היא מתעסקת במוזיקה ואמנות. למחייתה היא עובדת כברמנית בפאבים האפלוליים של לילינבלום.
רוקנרול+אמנות=אהבה
דפנה ארד
30.8.2006 / 10:40