האמן 17: מיה שינדלר

היא מושפעת מספיידרמן, שונאת את המכוניות בלוס אנג'לס, מפחדת מהמיקרוגל ומכורה להורוסקופ היומי

רותם רוזנטל

איזו מוזיקה את שומעת במהלך העבודה?

כשאני בטירוף של עבודה אני יכולה להקשיב עשרות פעמים לאותו שיר. זה מין תהליך סיזיפי שכזה. אחרי שהתהליך נגמר, לפעמים אני צריכה לחכות קצת עד שאוכל להאזין לו שוב. כרגע בסטודיו אני מקשיבה בעיקר למתיסיהו. מאוד מגניב אותי הרגאיי הדתי, אבל האמת היא שהמוזיקה שלו פשוט טובה. בזמן האחרון אני מקשיבה גם ל-Zap Mama, ותמיד, אבל תמיד, על כל צרה שלא תבוא, גם למדונה.

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

With great power comes great responsibility

מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

זו שאלה מורכבת. האמת היא שהכל מזין אותי, מפרסומות בטלוויזיה ועד לאינטרנט ולספרים. הדוגמא הקלאסית היא העבודה שלי שנלקחה ישירות מתוך הקומיקס שהפך לסרט, ספיידרמן. לספיידרמן יש ספקות בקשר להיותו גיבור ואדם טוב. הוא תמיד נזכר בדוד שלו, שמת לו בידיים ואמר לו: "With great power comes great responsibility". זה ביטוי מדהים, שמדבר על אחריות אבל גם לא מצדד במה שטוב או נכון לעשות. הניגוד הכללי הזה הוא מה שמרתק אותי.

הספר הכי מדהים שקראתי בחודשים האחרונים הוא "חיי פאי". גם שם האיזון בין מציאות ואשליה מרתק והוא מוצג באופן הכי נאיבי שיש.

פטיש לבוקרים

מה היית משנה ברחוב מגוריך?

אני גרה ברחוב בנטלי שבלוס אנג'לס. כן, בדיוק כמו המכונית. מה שמייצג בדיוק את הדבר שהכי שנוא עליי בלוס אנג'לס, המכוניות. הן גדולות ומכוערות ומפריעות לי לרכב על האופניים שלי שאני כל כך אוהבת. הייתי הופכת את כל לוס אנג'לס למדרחוב אחד גדול נטול מכוניות.

למי היית מכניסה מכות?

אוף, יש כל כך הרבה. אף פוליטיקאי לא שווה שאזכיר כאן את שמו, וגם לא אף אחד שאני באמת שונאת. אז אולי התשובה הכי כנה שלי כרגע תהיה לעצמי, כדי שאפסיק לשבת על הטוסיק שלי ואשנה את העולם כמו שאני מתכננת.

מה ההתמכרות שלך?

אני באמת מנסה להיגמל מקפה. חוץ מזה, כרגע אני מכורה להורוסקופ שלי. יש אחד שאני יכולה לקרוא כל יום אונליין ובדרך כלל הוא אומר לי אם צפוי לי יום טוב או לא וככה לפעמים אני באמת מחליטה אם אהיה שמחה או עצובה היום. זה התחיל בצחוק ואז התמכרתי. המצחיק הוא שאני באמת חושבת שזה שטויות, אבל אין מה להגיד, ההורוסקופ מספק לי תירוצים ממש טובים בחיים.

את מי היית מזמינה לדרינק על חשבונך?

אני חושבת שהייתי מזמינה את האמן ברוס נאומן. אני יודעת שזה נשמע מעצבן, אבל אני באמת מעריצה אותו. מאוד קשה להשיג אותו, הוא מתבודד איפשהו בניו מקסיקו והייתי פשוט רוצה לדבר איתו ולהראות לו קצת עבודות שלי. חוץ מזה, הוא אמור להיות מן קאובוי אמיתי כזה, והוא נשמע באמת מעניין. יש לי פטיש לבוקרים מאז שחייתי בטקסס.

מה הרינגטון שלך?

האמת? סתם אחד שהיה כבר בנייד האמריקאי שלי כשקיבלתי אותו. בנייד הישראלי שלי יש אחד שאמא שלי וגם שותפי לחיים אהבו וטענו שמזכיר מאוד את הצחוק שלי. בסוד, אני מקווה מאוד שהוא לא מזכיר אותו.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

הייתי מאוד רוצה שאמא שלי, שנפטרה לפני שנה וחצי, היתה זוכה לראות אותה. זה היה יכול להיות גדול. חוץ מזה, כמובן, ברוס נאומן, מדונה וכל האנשים שאני מעריצה.

מהם הרגלי הגלישה שלך?

האינטרנט הוא סוג של התמכרות נוספת. אני באמת מחוברת אליו רוב הזמן ומתקשרת ככה עם העולם. אני נכנסת בעיקר להורוסקופ שלי ולג'י מייל ומתעדכנת בחדשות מעולם האמנות והמוזיקה. בכלל, אני מאוד אוהבת את המדיום הזה.

איזה מכשיר חשמלי מפחיד אותך?

אין הרבה מכשירים חשמליים שמפחידים אותי. בזמן האחרון, המיקרוגל שלנו בבית מפחיד אותי. מאז שהפשרתי בו משהו שעלה באש אני קצת נלחצת ממנו.

תיק עיתונות:

מיה שינדלר (29) יוצרת בתחום הביניים שנמצא בין האובייקטים לבין המשמעויות שלהם. "אני מתבססת כמעט תמיד על המובן מאליו או כל ההבחנות הברורות ביותר", היא אומרת, "דימוי מוכר, סמל, מילה או טקסט ידוע. אני מתחילה לשאול את עצמי שאלות לגביהם ולנסות למצוא את התשובות. אני לא מצפה לקבל תשובה אחת ברורה. בדרך כלל, תוצאת השאלות היא האובייקט עצמו או העבודה שאני יוצרת".

אחרי שסיימה את לימודיה בבצלאל ב-2000, היא המשיכה ללימודי תואר שני באמנות בייל. לאחר מכן, המשיכה ללמוד במסגרת בית הספר לאמנות שביוסטון. בארץ, היא הציגה תערוכות יחיד בגלריה נגא (2002) ובגלריה ברוורמן (2005), בנוסף לתערוכות בטקסס ובלוס אנג'לס ולתערוכות קבוצתיות בברלין, בתל אביב, בטקסס ובניו יורק. כיום היא מתגוררת בלוס אנג'לס ולדבריה, מנסה למצוא את הדרך הנכונה ליצור חיבור ביצירות שלה בין המחשבות בעברית ובאנגלית.

החל מתאריך 2 בספטמבר תוצג עבודת וידאו שיצרה ושמה "רצף" בתערוכה סאונד (אוצרת: דליה לוין) במוזיאון הרצליה. "הצ'קלקה היא אובייקט כמעט מהפנט כשלעצמו", היא אומרת, "הורג אותי לחשוב איך דבר כל כך יפה יכול לייצג משהו כל כך נורא.

"הווידאו מוקרן בחדר נפרד, שקירותיו מצופים במשטח מבריק. המשטח גורם להשתקפות ולאור לרצד על הקירות באופן כמעט תלת מימדי. לווידאו, אגב, אין סאונד, כי הדימוי עצמו מספק גם את הסאונד. הווידאו מוקרן על קיר שלם, כך שהוא נראה כמעט מפוקסל, מה שמפרק אותו לדימוי כמעט מופשט".

מלבד האמנים המקומיים והבינלאומיים שמשתתפים בתערוכה, בערב הפתיחה ייערך גם לראשונה המופע "קומפוזיציה 24" של האמנית נעמה צבר והמוזיקאי רם אוריון, שייערך בהשתתפות 24 מוזיקאים. השירים והלחנים נכתבו במיוחד עבור הפרויקט, וההופעה מתעתדת ליצור מעין סופר-גרופ של סצינת האינדי התל אביבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully