טריילר פארק

מל גיבסון הפך בשנתיים האחרונות להיות אויב העם היהודי. מקומו מובטח גבוה ברשימה, מיד אחרי צוררים כמו היטלר, נסראללה (תודה על הטיפ) ואחמדניג'אד. מאז "הפסיון של ישו" לא זוכה גיבסון גם לאהדה רבה מדי בתקשורת. זה לא עזר לו גם כשהאשים את היהודים בכל מלחמות העולם. יועץ תקשורת, מישהו?

אף על פי כן, סרט חדש בבימויו יוצא בקרוב לאקרנים: "אפוקליפסו". אולי זה רק אני, אבל אפוסים היסטוריים מתחילים לשעמם אותי. אם בעבר היה פעם בכמה שנים סרט כזה, ההצלחות של סרטים כמו "לב אמיץ" (של אותו גיבסון) ו"גלדיאטור" הביאו לכך שכמעט כל חצי שנה יוצא סרט מהז'אנר. "אפוקליפטו" מספר את סיפורם של בני המאיה לפני חורבן התרבות, ומתמקד בסיפורו האישי של לוחם צעיר מהשבט.

הטריילר עצמו סטנדרטי למדי, ולא מחדש הרבה לצופה. הוא בנוי נכון, ומשתמש באלמנטים של מוזיקה דרמטית ואווירה שבטית שכזו. לאחר אקספוזיציה קצרה, שחושפת את עולמו של הגיבור כנער צעיר ונטול דאגות ביערות העד של דרום אמריקה, מגיעה התפנית. הכתובית מספרת לנו על מסע הביתה, כשהתרבות עומדת בפני קיצה. ככל שמתקדם הטריילר הלמות תופים מתעצמות והופכות מהירות יותר.

בטריילר אין שימוש בקריינות ויתרה מכך, כמעט ואין דיבורים. המילים היחידות שנשמעות הן בהתחלה, כשרואים ילד קטן מדבר בשפת בני המאיה. זה גרם לי לתהות: באיזו שפה ידברו בסרט? האם גיבסון ינסה לשחזר את השפה הקדומה, כמו שעשה ב"הפסיון של ישו", או שמא יילך על אנגלית עם קצת מבטא קדמון, כמו ב"לב אמיץ"?

מעניין אם הסרט יופץ בארץ עם הלוגו המקורי של הסרט, שמדגיש מאוד שזהו סרטו של מל גיבסון. ואם כן, האם נחזה במרד צרכנים או שהקהל הישראלי יודע להפנות את הלחי השנייה?


ציון טריילר: עשוי לפי הספר. טוב אבל לא ממש מעניין.

קהל יעד: אנשים שחזרו מדרום אמריקה ואוהבי אפוסים היסטוריים.

"בבל" הוא הסרט השאפתני החדש של הבמאי אלחנדרו גונזאלס אינאריטו, הבמאי של "21 גרם". סיפור העלילה חובק עולם ומפגיש בין 2 תיירים אמריקאים (בראד פיט וקייט בלאנשט), שני ילדים מרוקאים, מטפלת מקסיקנית המנסה לחצות באופן לא חוקי את הגבול למקסיקו, עם הילדים האמריקאים שתחת פיקוחה, וצעירה יפנית מרדנית.

הטריילר לסרט מספק די אינפורמציה על סיפור העלילה, ומצליח ב-2 דקות וחצי לחוג מסביב לעולם. מלבד סצנות מהסרט, קריין מספר לצופים במהלך הטריילר את הסיפור התנ"כי של מגדל בבל וכתוביות מציגות בפנינו את במאי הסרט והשחקנים הראשיים.

דווקא עודף האינפורמטיביות בטריילר עומד לו לרועץ. משום שמדובר במספר עלילות מקבילות שבסופו של דבר מתאדות לידי סיפור מסגרת אחד עדיף היה בעיניי לשמור על הקשר בין העלילות השונות מעט יותר מעורפל, לפחות בטריילר. הדבר היה יוצר איזשהו בלבול אצל הצופה וגורר רצון לראות כיצד העלילות מתחברות ביניהן. העלילה היחידה בטריילר שאיננה מתקשרת באופן ישיר לעלילה הראשית (ירי בתיירת אמריקאית במרוקו), היא הילדה היפנית שלא ממש מובן מה הקשר שלה לעלילה.

ובכל זאת, הסרט נראה מעניין ולא הייתי מתפלא אם הוא ישיג מספר מועמדויות לאוסקר. בכל זאת, הוא יוצא בסתיו, תקופת המתמודדים הגדולים בדרך כלל.

ציון טריילר: אינפורמטיבי מידי, אבל מסקרן.

קהל יעד: מנויי "מסע אחר" ובחורות (בראד פיט, אתם יודעים).

"אני שונא את הבוס שלי, אני שונא את הקולגות, אני שונא את ההורים, שונא דמויות סמכותיות, שונא פוליטיקאים, שונא אנשים בממשלה, אני שונא את המשטרע" בציטוט הזה של קית' מוריס מלהקת Black Flag, נפתח הטריילר לסרט התיעודי החדש "אמריקן הארדקור".

הסרט, שסוקר את סצינת ההארדקור-Pאנק האמריקאית בשנות השמונים, אליה השתייכו להקות כמו אותה Black Flag, וגם Bad Brains ו- Minor Threat, מנסה בעזרת ראיונות עם אנשי הסצינה,ועם אנשי רוק שלא משתייכים אליה, להראות שבלעדי הז'אנר, לא היו קמות להקות כמו נירוונה ורד הוט צ'ילי פפרז.

הוויכוח הישן נושן על אודות מי התחיל את סצינת הפאנק, האם אלו היו האמריקאים עם הסטוג'ז של איגי פופ, או שהתנועה החלה בבריטניה עם הסקס פיסטולס, עדיין מתנהל בין חוקרי תרבות. אבל לאף אחד אין וויכוח על ההשפעה התרבותית. להקות פאנק רוק עכשוויות כמו "פאניק אט דה דיסקו" שמכוונות את עצמן מראש לקהל גלגל"צי ולפסקולי סדרות נעורים, היו יכולות ללמוד דבר או שניים על הרס תרבות ויציאה כנגד הממסד.

הטריילר מורכב מקולאז' של סצינות מהסרט, שבהן רואים קטעים מראיונות שונים ותיעוד מצולם של הופעות, שמלווה במוזיקה הרלוונטית, בתוספת כתוביות של ביקורות אוהדות על הסרט ועל המועמדויות בפסטיבלים שונים כמו סאנדנס וטורונטו. ללא ספק, אם אתם בעניין, או סתם חובבי מוזיקה תאהבו להוריד את הסרט (בכל זאת אנטי ממסדיות).

ציון טריילר: יההההההההההההה.

קהל יעד: כיכר דיזינגוף והסביבה, חובבי מוזיקה וסתם בני נוער מרדניים.