שדיים מן המזווה

עזבו אתכם מכל מה שידעתם עד היום. עזבו את יהודה לוי או בראד פיט – דנה ויס היא הגבר-גבר החדש. ראיתם איך היא נוגעת בציצים? אמיתי, צעצוע, כאילו אין בעולם אנטיביוטיקה. אצל ויס זה לא ממש משנה. היא לשה אותם במיומנות של שחקן פורנו מנוסה – אבל מה לא עושים בשם עבודת הקודש? אחר כך היא תתפרץ לתוך מרפאה ותפצח בנאום 'אני מאשימה' כלפי מכון פרטי שמשפץ שניים במחיר אחד – גם שאיבת שומן וגם הגדלה פרונטאלית – אבל אינו מוכר בעולם הרפואה.

כך הפכה דנה ויס לאילנה דיין קטנה – סוג של הכלאה בין גבר לאישה עם תכנית המוגדרת כתכנית תחקירים. כולל מצלמה נסתרת, כולל עבודת שטח, כולל בלונד וארשת פנים הנעה בין חמורת סבר לחצי-חייכנית. למזלה של ויס, היא צילמה את התכנית כשהיא בהריון. אף אחד לא ימליץ לה להגדיל או להקטין או סתם לרטש ירכיים. היא אאוטסיידרית.

הפרק הראשון הוא בעיקר כאוס, אבל מה לנו כי נלין אם מדובר בכאוס של ציצים? הפתיחה מעידה על המשך הסדרה. בדקות הראשונות לא ברור אם מדובר בפרודיה מטורפת על ההצללה וההצרדה של נפגעות תקיפה מינית מפורסמות שהיו מגיעות להתארח פעם בשש עם אותה דנה ויס. אחרי כן, המצב מחמיר. אנחנו מגיעים לסטנדאפיסט-מנתח מהוליווד בשם דוקטור מטלוק. הייתי מת להיות מטלוק. אמריקאי שקובע את סדר היום על פי שלוש המכוניות שיושבות אצלו בחניה, בוחן ישבנים ברזילאים בעזרת חוש המישוש ומקנח באג'נדה לפיה יקבע את גודל הוואגינה. קבל ח"ח, אח שלו, קטן עליך דוקטור קליין.

הפרק ממשיך בין קיצוניות לקיצוניות בחוסר סדר מוחלט. מצד אחד אישה מקוננת על גיסתה שנפטרה בגלל ניתוח כושל ומאידך אמא מתווכחת עם בתה ילידת דור הרינגטונים המשופצים האם להגדיל היקף 75 ס"מ או לא (תגדילי, מאמי, תגדילי). לכל זה תחברו סקרי דעת רחוב אמריקאים שאינם רלוונטים למצב השדיים בארץ ותקבלו סבך של פטמות בלתי נשלט.

הגענו לסדרת תחקירים על תעשיית היופי ונשארנו עם התחושה כמה אנחנו רדודים בני רדודים, שמנסים לשפץ את החיצוניות שלנו. מה הקטע של בנות המין הנשי שכל הזמן מנסות לחקור את חיצוניותם של הדברים? לכו על דאבל די, תנו לנו לשים את הראש בשקט, וברור שעדיף על בז'ז'ים מרופדים.