פרק הסיום של עונת הסופרנוס הנוכחית נפתח ונחתם באותו שיר. גם הפעם זה היה פרק מאד מוזיקלי, אבל לא היה סימלי בו מהשיר הזה. וכיאה לסיום עונה, שיר הנעילה לא רק סוגר קצוות, אלא גם פותח שאלות, שעדיין אין להן מענה. זהו "Moonlight Mile" , בלדה יפהפייה של הרולינג סטונז, עם עיבוד כלי מיתר קסום עם שילוב בין כמה מהאלמנטים האהובים עליהם בלוז, קאונטרי, אר 'נ' בי, ומיק ג'אגר באחד מרגעיו הכנים והאינטימיים יותר. פירוש Moonlight הוא כמובן אור ירח. אבל גם - עבודה נוספת. וגם חלטורה. אם כך, ניתן לתרגם את מילות השיר, באופן חופשי כהרגלינו, ולא חד משמעי כהרגל דייויד צ'ייס: "קולות זרים שולחים כלום למוח שלי / רק עוד יום משוגע, משוגע על הדרך / אני רק חי כדי לשכב לצדך / אבל אני רק בערך במרחק מייל עבודה נוספת אחת בסוף הדרך ...".
בתחילת הפרק הקולות הזרים הם הוראות הביצוע בראשו של קרלו. ה"כלום" מופיע בדמות מועדון החשפנות ממנו מדבר איתו סיל. אבל ה"כלום" וה"קולות הזרים" הם גם אלו שממלאים את חייו של כריס בריקנות. אפילו כאשר הוא מנהל את מה שנראה כרומן הסוער והרגשי בחייו, הוא חייב למלא אותו שוב בריקנות, כשהשימוש המשותף בסמים עם נערתו החדשה מחליף אצלם את חוויית הסקס. אם כך "אני חי רק כדי לשכב לצידך", שיכל להיות מופנה מצידו לג'וליאנה מרגוליס המהממת, מופנה, כנראה, לרוחה של אדריאנה, במעין שיחזור של הידרדרות הרומן שלו איתה לטובת הכלום המייאש אליו הוא כבר כל כך רגיל.
"במרחק מייל עבודה נוספת אחת בסוף הדרך ..." כמו כל דמות בעולם הסופרנואי שרוצה קצת גאולה, זה תמיד מה שנשאר. "רק" עוד עבודה אחת. ועוד אחת. כמו ויטו האומלל, שחשב להמשיך ולבצע עבודות תמורת חייו, וטעה, כמה טעה. כמו אותו כריסטופר, שלרגעים נדמה, והפעם במיוחד, שהוא רוצה רק אהבה וחום. אבל תמיד תהיה לו עוד "עבודה אחת נוספת" כל עוד הוא בשירות המאפיה. תמיד תהיה שם איזו חלטורה מחורבנת שלא תיתן לו לממש אף אחת משאיפותיו. כמו איי.ג'יי , שהבין, שעל מנת לזכות בנערת חלומותיו, כדי שיוכל לשכב לצידה, יצטרך גם הוא לבצע "עבודה נוספת". לו זה דווקא מצליח. וגם במידת מה לטוני, שכדי לרצות את כרמלה מסדר לה בשעה טובה את ענייני בית החלומות שלה. אבל גם במקרה של האב וגם של הבן הדרך לסדר את הדברים היא חלטורה מפוקפקת, לא יותר מזה.
"כשהרוח נושבת והגשם מרגיש קר / עם ראש מלא שלג / עם ראש מלא שלג "- בתחילת הפרק השורה הזו מגיעה בסמוך להופעת ראשו הקפוא של דום, רגע לפני שהוא מושלך לפח הזבל של ההיסטוריה ע"י רוצחו מהפרק שעבר קרלו. עד סוף הפרק "ראש מלא שלג" מזכיר יותר את כוונת המשורר המקורית, כשברור שזהו ראשו מפוצץ הסמים של כריסטופר. השלג מכסה אותו, מקפיא אותו, הוא עדיין משוכנע שהוא "בשליטה".
אני חוזר הביתה
"אני ישן תחת השמיים המוזרים מוזרים / רק עוד יום משוגע משוגע על הדרך / החלומות שלי נמוגים בתחתית מסילת הרכבת / אני רק במרחק מייל עבודה נוספת בסוף הדרך...".
החלומות נמוגים לאורך כל העונה הזאת. חלום ההומוסקסואליות של ויטו. חלום הרומנטיקה של כריס. כל חלומותיו של ג'וני סאק, שמושפל כל הדרך לכלא. חלומות הגדולה הנפוליאונים של פיל ליאוטרדו. החלומות של מדואו, שנמוגים כשהיא מתעקשת לחיות בהכחשה עם הבחור, שכנראה לא באמת מבין אותה. חלום הבית של כרמלה, שהתנפץ לה מול עיניה, ומתוקן ע"י טוני בצורה לגמרי מלאכותית, רק כדי להשקיט אותה בענייני אדריאנה. ויותר מכל חלומותיו של טוני למציאות טובה יותר, משפחתית , אוהבת. האם הוא חלם את כל אלה בתחילת העונה, או שמא הם היו החלומות בהקיץ ומשאלת הלב שלנו, צופי הסופרנוס האדוקים, שממשיכים לאהוב אותו, עונה אחרי עונה, על כל מגרעותיו הברורות לכל עין? או שמא חלומו האמיתי של טוני הוא למציאות סקסית של ריגושים מסתוריים ובלתי מושגים, בדמותה של ג'וליאנה, שחלום המימוש שלה נמוג מול עיניו? בדיוק כמו שהוא נאלץ להתמודד עם אובדן חלום התשוקה שלו למלפי, כשהוא רק בא לקבל עוד מנוכחותה, כפי שהוא מסביר לה בעצמו.
השיר הזה מסמל פרק חדש בתולדות הסטונז. הוא הופיע במאסטרפיס "Sticky Fingers" ב-71', תקליט האולפן הראשון שלהם אחרי שנות השישים, וסימן יציאה מהסיקסטיז, העולם הישן שלהם, לטובת עולם "חדש" ולא ידוע בדמות שנות השבעים. לא מקרי שדווקא שיר עם משמעות שכזו מסיים עונת סופרנוס שכולה מאבק בין העולם הישן לחדש. יתרה מזאת, "מונלייט מייל" היה שיר שסימן עבור הסטונז, רחמנה ליצלן, התבגרות. האם ייתכן שגם דמויות הסופרנוס סוף-סוף מתעלות מעל עצמן ומתבגרות? האם טוני באמת מתבגר, כשהוא מדבר ללבו של אויבו הנוכחי הגדול ביותר, ליאוטרדו, ובאחד הסאבטקסטים היפים בתולדות הסידרה, מנסה להוריד אותו מחור האלימות השחור והאינסופי אליו הוא התעתד לסחוב את עצמו ואת כל קולגותיו? האם ליאוטרדו שמזיל דמעה עושה זאת כי הוא מסכים עם טוני או כי הוא מרגיש שבשל מצבו הקריטי הפסיד את הקרב? או שמא אותן דמויות יעשו כמעשה הסטונז וה"התבגרות" שלהן תהיה זמנית בלבד, שלא לומר רק למראית עין?
"כן, אני חוזר הביתה עכשיו / כי אני רק מרחק מייל עבודה נוספת אחת בסוף הדרך ...".
מיק ג'אגר כתב את השיר על רצונו לרדת מדרך ההופעות והסיבובים עם הסטונז ולשוב לחיי משפחה מסודרים ויציבים. אחרי "Silent Night" בביצוע פרנק סינטרה, שמתנגן ברקע לערב כריסמס מרובה משתתפים באחוזת סופרנו, כשעולה שוב "מונלייט מייל" ואיתו כותרות הסיום, נדמה שהשיר שואל: האם ייתכן שטוני באמת רוצה להישאר בחיק משפחתו, לחזור הביתה, ולחיות יום ביומו כפי שהבטיח לעצמו, או בעיקר לנו, כשיצא מבית החולים? או שמא השיר מרמז על כך שבאמת נותרה לו רק עוד עבודה אחת עד סוף הדרך, שאכן תהיה סוף כל הדרכים? לעונה הבאה הפתרונים.