רשימת שינדלר - הדור הבא

התפיסה התרבותית הפוסט-מודרנית, הממשיכה לממן סרטי המשך, מבוססת על תפיסה אנכרוניסטית, נאיבית משהו, כי צרכן התרבות הקלה (בעידן הנוכחי אין מקום לכל סוג אחר של תרבות), הוא יצור נוסטלגי העורג אל ילדות אבודה, מחפש בעקביות אחר גן עדן אבוד, שכיית החמדה הפרטית, השטחית והנהנתנית שלו. הגעגוע לאותה התאהבות ראשונית הביא לעולם את השילוב המוזר של סנטימנטליות וציניות, המתרגמים באמריקאית לצלצול המעורר של הקופה הרושמת, אותו "פיננגגג" מחרמן שחוותה פזית בניזרי במסע הקניות שלה למולדת הפסים והכוכבים.

"פארק היורה 3" הוא סרט ההמשך השלישי לסרט המקור. אולם בעוד "פארק היורה" הראשון שילב בון טון אופנתי תקופתי (טרנד הדינוזאורים של אמצע הניינטיז), וירטואוזיות טכנולוגית גרוטסקית - גם אם מקסימה - מבית היוצר של סטיבן שפילברג, וקריצה מרירה בכיוונם של סרטי האסונות הגדולים של שנות השבעים, כמו גם רפרור ל"קינג קונג" משנות השלושים, הרי שסרט ההמשך, "העולם האבוד", היה ניסיון נואל לרכב על הגל הקופתי התקופתי ולנפח את הכיס של ברוני זנונוס ביץ' בעוד כמה מרשרשים. סרט ההמשך הנוכחי אינו מתיימר להיתלות באף אחד מהאילנות הקודמים. מבחינת המעוף והשנינות הוא אינו בר פלוגתא לסרט הראשון וגם אם התעבר מלכתחילה כדי לבוא לעולם למטרות רווח בלבד, הרי שהסרט הנוכחי עולה על השניים הקודמים לו בנקודה אחת לפחות - הקלילות המרושעת בה הוא יורה בראש לסיכויי "פארק היורה 4" להיות מצולם.

סם ניל מוזמן על ידי המיליונר הסהרורי פול קירבי (וויליאם ה.מייסי הזכור לטוב מ"מגנוליה" ומסרטיו של דייויד מאמט) ואשתו להצטרף אליו למסע אווירי מעל לאי דינוזאורים שבבעלותו. קירבי מוליך שולל את המדען העשוי ללא חת ובדרך לא דרך נוחת המטוס נחיתת אונס באי המלא בדינוזאורים טורפים ושונאי סרטי המשך. קירבי וטיה ליאוני, מתברר, מבקשים את עזרתו של ניל למצוא את בנם, שבחר במקום להיות אתר הביוטופ שלו, או משהו. רק אמרתי ביוטופ וכבר הבנתם כי לא מדובר במיליונר סהרורי, אלא במתחזה, אמריקקי דאגן שתכליתו אחת: להציל את בנו ולשקם את נישואיו, אם אפשר, על רקע ספינוזאורוס רקס, מיזנטרופ לא קטן בפני עצמו.

כשמבין ניל את הברוך כבר מאוחר מדי להיחלץ מהאי וכמו ג'וליאן מור וג'ף גולדבלום בשעתם, גם ליאוני, ניל ומייסי מגלים שהחיים הם לא גויאבה, אלא גירסה פרה-היסטורית של "בעל זבוב". הטורפים התרבו בטורפים אחרים והם הביאו את כל המשפחה לפרטייה. הסרט לא עולה על שני קודמיו מבחינת הפעלולים ועיבודי המחשב, וגם סצינת הסיום המגוחכת מחקה מאוד את זו של הסרט הראשון, אבל יתרון גדול עומד לזכותו של "פארק היורה 3": הוא כל כך מופרך, כל כך מוגזם ומסורבל בתסריט, עד שאי אפשר להעלות על הדעת ירידה למטה מכך ולכן גם את צילומו של "פארק היורה 4". מצד שני, סילבסטר סטאלון המשיך עד ל"רוקי 5", נישא על כתפי האוסקר האיתנות של הסרט הראשון.

הרעיונות הגולמיים של סטיבן שפילברג תמיד מעוררי השראה ומקסימים, "בחזרה לעתיד", "פארק היורה" ו"אי.טי" הקדימו את זמנם בכל הנוגע להבנת הכוח היוצר סחף במדיום, בכל האמור למקורות שעל גבם יצוטטו טקסטים קולנועיים בעתיד. הסטנדרטים שהוא מציב, בין כבמאי, בין כמפיק או כמקדם פרויקט, תמיד גבוהים ביותר, אולם לאחר ההברקה הראשונית - אותה התאהבות חסרת מעצורים שהוא מציע בסרט הראשון - מצלצל מר דולר באוזנו של סטיבן, והקולנוען מוכר את נשמתו לבוס האמיתי של יולי-אוגוסט, סרטי ההמשך. כמו "בחזרה לעתיד", שסרטי ההמשך שלו היו עלובים ופגעו בשמו הטוב של הראשון, גם סרט זה יהפוך את "פארק היורה" לפארסה קולנועית שיסחוב על גבו כחטוטרת את רישומם של השניים אחריו. שימו לב שדווקא ל"אי.טי", אולי היצירה השלמה והאנושית ביותר של ספילברג (כן, יותר מ"רשימת שינדלר"), לא קם "אי.טי 2", וזיכה אותו בחיי נצח. כמה חיים יאריכו סרטי סדרת "פארק היורה"? עד ש"בלוקבאסטר" יחליטו להוציא אותו מהמלאי. וחבל.