וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדרקון מתפשט או לא מתפשט?

6.8.2001 / 11:14

עופר סקר על "מבוכים ודרקונים", סרט שהוא האמא של האמא של השלושה כוכבים

שני גנבים וקוסמת יוצאים למרדף אחר אבן קסומה, כאשר למולם ניצב מכשף מרושע, שרוצה להיות אדונם של הדרקונים. נשמע לכם מוכר? נכון, זה די אנד די. רק שהפעם בסרט.

ואם זה נשמע לכם מפחיד, אני לא מאשים אתכם. בניגוד לתרומה המכרעת שתרם המשחק "מבוכים ודרקונים" לעולם הרול פליינג (משחקי תפקידים), לעולם האמנות הוא הביא רק רע. סדרות הספרים הארוכות שנכתבו בהשראתו, בראשן רומח הדרקון, עיצבו את ז'אנר החרב והכשפים כספרות הזבל המרכזית של שנות השמונים. לכן הרמתי גבה כששמעתי לראשונה על התוכנית הזדונית למסחר את העסק גם בכיוון פילמאי. כשהגיעו הדיווחים מאמריקה על פלופ חרוץ, נשמתי לרווחה. הקולנוע ניצל, חשבתי אז, אנשים עדיין יודעים לזהות זבל כשהם רואים אותו.

אבל, כפי שמסתבר, "מבוכים ודרקונים" רחוק מלהיות סרט הקיץ הגרוע ביותר של השנה. ראשית, מפני שהוא לא שואב יותר מדי אלמנטים מן המשחק המקורי. יוצרי הסרט הבינו שקולנוע דורש קצב וסגנון אחר. על כן לקחו להם היוצרים גם השראה קולנועית אחת, המלווה את הסרט בצורה ברורה - סאגת "מלחמת הכוכבים", לא פחות. אם זה נראה לכם כמו אילן גבוה מדי, אני, שוב, לא מאשים אתכם. "מבוכים ודרקונים" לא מצליח לשחזר אף קמצוץ מהקסם שליווה את הסאגה של משפחת סקייווקר. מצד שני, הוא גם לא שואף לכך.

"מבוכים ודרקונים" הוא סרט שלא מנסה להיות יותר ממה שהוא. בסך הכל סרט קיץ חביב, קולח, כמה דיאלוגים משעשעים והרבה אפקטים מרהיבים. הנוסחה הזאת, כאשר היא מבוצעת נכון, היא כל מה שצריך. או כמעט כל מה שצריך. כי משהו בכל זאת מטריד לאורך הצפיה ב"מבוכים ודרקונים". מסצינת הפתיחה המרהיבה ועד לסצינת הסיום המגוחכת, מלווה את הסרט תחושה של החמצה. נראה שמה שבאמת חסר לסרט הזה הוא הדבר הקטן, הערטילאי, הלא מוגדר, שהופך סרט מבסדר לאחלה. התחושה היא שסיפקו לך כל כך בדיוק את הדבר שלו ציפית, שבעצם יכולת לא לראות את הסרט.

אני לא בדיוק יודע להצביע על הנקודה המדויקת שיכולה להקפיץ את הסרט לרמות הגבוהות. זה יכול להיות הומור עצמי, זה יכול להיות בימוי קצבי (ע"ע בריאן סינגר ב"אקס מן"), זה יכול להיות כל מיני דברים. מה שברור הוא שמה שיש לא מספיק. כמעט מספיק, אבל לא.

ובכל זאת, זהו סרט חביב ופתרון סביר לאבודי החופש הגדול. ישנה גם ההנאה הסדיסטית מצפיה בג'רמי איירונס מתבזה (בתפקיד שעושה בית ספר במשחק מוגזם ללורנס אוליבייה), ואם תרצו, גם זה ערך מוסף. בסך הכל, האמא של האמא של השלושה כוכבים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully