סמטאות הזעם

דנה רוטשילד חוששת, שכוחות מג"ב שפוזרו בפלורנטין הם רק תחילתו של כיבוש צבאי מחודש של תל-אביב רבתי

דנה רוטשילד
10/10/2006

רבותי, מסוכן שם בחוץ. נכון, זו לא בדיוק ידיעה שהגיעה זה עתה למערכת. הדברים ידועים, עולם הפשע חוגג, המשטרה מושחתת, הפרקליטות אימפוטנטית, אין דין ואין דיין וכל דאלים גבר. הקלישאות כבר נשחקו מרוב שימוש, אבל הייאוש לא נעשה יותר נוח. ההיפך. דומה שמאז ימי הפיגועים של תחילת האינתיפאדה השניה לא ידע הביטחון האישי שפל כה קיצוני, שלא לדבר על תדמית של המשטרה.

חשבו קברניטי המדינה כיצד לפתור את המצוקה, התחבטו והתלבטו ועשו מעשה. לא, הם לא דאגו למסגרות קהילתיות באזורים מוכי עוני, גם לא שיפצרו את מערך התמיכה והקצבאות לאלה שנדחקו אל מחוץ למסלול הבטוח – ומדובר, כאמור, בלמעלה ממיליון איש – הם גם לא גייסו כוח אדם סביר למשטרה או פתרו את העומס במערכת המשפט. הו לא. ממתי הולכים בארץ הזו על פתרונות ארוכי טווח? לא, אנחנו לא נורבגיה, כמו שהסביר לנו ביבי לאט ויפה. הפיתרון שנמצא הוא פשוט כיבושה מחדש של הארץ – אולי הדבר היחיד שאנחנו מצטיינים בו – והפעם, לא נעצור גם בשטחים שממילא נמצאים תחת ריבונות ישראלית.

טוב לדעת (מקודם)

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים ללב

מוגש מטעם שחל

מג"ב זה מלשון לנגב?

לפי פרסומים בתקשורת, שני גדודי מג"ב הובהלו לאזור הגבול. הגבול בין מרכז תל אביב לדרומה, הכוונה. על שום מה ולמה? ובכן, כאמור, הפשע משתולל ברחובות יפו והדרום, וסדר צריך שיהיה כאן. שלא לדבר על העובדים הבלתי חוקיים. רובם מהשטחים לא עלינו. ערבים, הכוונה. בשבוע שעבר, באחד מסיורי הביטחון שלהם, שוטר מג"ב ירה למוות בפועל מהשטחים. תחילה סיפר הלה, חייל בשירות חובה, בן 19 בסך הכול, שהערבי זינק עליו וניסה לחטוף ממנו את הנשק. לאחר מכן עבר הסיפור כמה שינויים עד שבגרסה הסופית התברר שמדובר ב"פליטת כדור". חבריו של ההרוג גורסים כי מדובר כאן ברצח לשמו. אלא שבשטחים דברים כאלה עוברים בשקט, מושתקים, או שבכלל לא מגיעים לתקשורת. אבל כאן, בעיר העברית הראשונה, יש אנשים שגייסות צבאיות באמצע היום לא באים להם טוב בעין. לא כי הם סמולנים מניאקים, חלילה, אלא משום שנותרו עוד כמה טיפוסים שפויים בחבל ארץ הזו, הסבורים שהחלת שלטון צבאי, בפועל אם לא בחוק, זה באמת יותר מדי. מה הלאה? החלת שלטון צבאי באזור שינקין? מה אנחנו, ערבים?

זהו, שאנחנו לא. אבל במדרון החלקלק של הקורבנות המועלות למו?לך הישראלי, "טעמי ביטחון" שמו, מה שמותר לעשות לפלסטינים ייעשה תוך זמן קצר גם לערביי ישראל. ומה שמעוללים באום-אל-פחם הגיע לאחרונה לשכונות הדרומיות של תל אביב, ומי יודע מתי גם לשכונות חלשות אחרות בארץ. מי הבא בתור? ומתי?

פלורנטין, אזור מלחמה

בשל "טעמי ביטחון" כבר התרגלנו לפתוח את התיק בכניסה לכל מרכז קניות או מסעדה. גם חיילים שמסתובבים עם רובים בדרך לבסיס הם חזיון נפרץ. ניחא. אבל שוטרי מג"ב, שמשוטטים ברחובות משל היה מדובר באזור מלחמה, פוקדים על אזרחים לעצור, ומשתדלים להשפיל את העוברים ושבים שאיתרע מזלם שלא למצוא חן בעיני חייל תאב כוח, זה כבר יותר מדי. כן, צדק טומי לפיד, או מי שזה לא היה, שתהה אם אנחנו כבשנו את רמאללה או שמא רמאללה כבשה אותנו. נכון, הוא דיבר על מוזיקה מזרחית, אבל ראבק, מי שיער שסימולציה של מחסום תקרום עור וגידים מתחת לאף, בפלורנטין. ולמה חיילים בני 19 מסתובבים עם נשק טעון באזורי מגורים? במקומות מתוקנים היו קוראים לזה "השתלטות של מיליציות", אבל ישראל אינה מקום מתוקן. ומי שאווירת שלטון צבאי באוויר עושה לו טוב לדרכי הנשימה, מוזמן לקחת שעה קלה להרהורים: כשחייל בשטחים עושה טעות בזיהוי ומחסל מישהו, לגמרי חף מפשע, בטעות, מצ"ח סוגרים את החקירה מחוסר עניין לציבור. מה נראה לך שיעשו למג"בניק שירה בשוהה בלתי חוקי מהשטחים, כאן במרכז? מה נראה לך שיעשו למג"בניק הבא שיירה במישהו בטעות? לך תדע, עם הפיוזים הקצרים של חיילים, שאמונים על תפקוד מול מחבלים ואוכלוסייה עוינת, זה עוד עלול להיות יהודי, אולי אפילו ימני, עדיין אי אפשר לזהות את העניינים האלה לפי מראה. מסוכן פה, כאמור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully