כשאתה שם

אם יודה ונינט יתחתנו – כלומר כאשר הם יתחתנו – הם יוכלו לקחת בכיף כמה סינקים של אהבה מהסרט 'הכי קרוב באנגליה'. יודה מספר על הנשמה הענקית של נינט, יודה רוצה לעשות עם נינט משפחה, יודה מאוהב. מישהו ניסה לעשות מייקינג-אוף של קמפיין 'פוקס' אבל יצאה לו תכנית אמנותית לחתונה. ובכלל, נשאר רק לשכור במחיר מוזל את הסקוטי עם חמת החלילים בשביל מארש החתונה, אפשר להשאיל את הסוס המענטז ורק להוסיף לו כרכרה, מומלץ לנצל את הקולגה אסתי גינזבורג כשושבינה, לסגור אולם, רב וכמה צלמים. תשלחו לנו הזמנה?

הנה שוב מכה בנו מפלצת יחסי הציבור הדו-ראשית הגדולה בישראל (נו, לגאידמק יש רק ראש אחד). רצינו להבין איך זה מרגיש להיכנס לנעליים הגדולות של יב"ז, ביקשנו ללמוד איך יוצרים כימיה בין מגה-סטאר בן 27 לתלמידת תיכון בעידן הפוסט-רואים-שיש-לך-פלפל, וקיבלנו שוב יודה ונינט בפעולה. ועוד לא צילמו את נינה, קולטים?

ההוכחה הגדולה ביותר לעובדה שאין כאן ממש סרט אמיתי, היא בהיתקלות של הצוות בנהג מונית מקומי. הפאנץ' ליין של דבריו הגיע בדבריו על גינזבורג: "מי זו? היא דוגמנית צרפתית?" ברגע שהסינק שלו נגמר והיוצרים קפצו הלאה, אפשר להבין אחד משניים: או שאנחנו מסיימים בדאחקה על חשבון הנהג ה"טיפש" או שאנחנו בטוחים שדוגמנית צרפתית זו מחמאה מטורפת. מכיוון שבעיניי לא זה סיבה לפאנץ' ולא זה, אני מסיק שהחומרים דלים, חוץ מווידויי האהבה של יודה בנוגע לנינט, כמובן.

'הכי קרוב באנגליה' הוא הכי רחוק מלהיות מייקינג-אוף. העיסוק באנגליה שולי ביותר – ביקור קצר באייס בר, ירידה של יודלוי על הבריטים המרובעים, עיסוק בנימוסים אנגליים וצילומי רקע של התחבורה הציבורית הדו-קומתית של לונדון. וזהו.

אמנם אין ב'סם שפיגל' שיעור מבוא לקורס "סרט עושים באהבה, לא בשביל רייטינג", אבל 'הכי קרוב באנגליה' מוכיח ש'אמנות או נמות' זה רק סטיקר. מה לנו כי נלין אם יש לנו 20% רייטינג (בלי לבדוק את הנתונים + אני חי בסרט)? יש לנו יודה, יש לנו משפטי קומדיה רומנטית דביקים ומטופשים על נינט, אז מי צריך קונספט ומי צריך ביקורתיות ומי צריך ראיה אמנותית? בטח לא ערוץ 2 של 2006. לונדון לא מחכה לאף אחד, רק לירח דבש של יודה ונינט.