חזרה גנרלית

יבבת סקסופון משומשת - הישר מהאולד סקול - מבשרת על שובו של הפורש בחזקת עצמו בלבד, ג'יי-זי - אחד האנשים החשובים ביותר בתרבות ההיפ הופ. האיש שעשה יותר מכל אדם אחר במשך השנתיים בהן שמר כביכול על שתיקה, המשולה להפסקות האש בין כוחותינו למי שלא כל כך אוהבים אותנו. אף אחד לא האמין, כולל הגנרל שחתם על הנייר, שהוא אשכרה שווה משהו. המציאות, ואת זה כל אחד יודע, לא אוהבת הפסקות. למעשה, היא לא יודעת איך להתמודד איתן. הרי גם סנופ הצהיר אינספור פעמים שהוא מפסיק לעשן שאכטות ויצא לקדם אלבום, רק כדי לקדם את האלבום הבא אחריו במשפט האלמותי - Well the habit just kicked back. ככה זה עובד אצל הגדולים - הם מבינים יותר מכולם, שחייב להיות סיפור מאחורי משהו שמוכר. ככל שהדרמה גדולה יותר, הסיפור זכיר יותר והכסף נוזל מהר יותר. לשני הכיוונים.

התקשורת בוודאי לא מיהרה לשתף פעולה עם קריאות ה-"אני הולך" סטייל מוכר ארטיקים של ג'יגה, אבל היחסים בינה ובין נשיא דף ג'אם בהווה כבר מזמן נעים על מישור חד כיווני מזה שלוש או ארבע שנים. אנשים פשוט אוהבים לשמוע את ג'יגה, וג'יגה אוהב לשמוע אנשים שומעים אותו. הוא בין היחידים, שגרם לכל העסק המסובך הזה - להמשיך להביא להיטי ענק אחד אחרי השני - להיראות הכי קל בעולם. מייקל ג'ורדן של הראפ? הכי קרוב שיש. אבל בניגוד לג'ורדן, ג'יי חתך לכיוון אחר (טוב לא ממש גולף, אבל להחיות את דף ג'אם דורש מיומנות של טייגר במשחק הלבן ביותר בשוק) ויצא מהצעד הזה גדול עוד יותר. בחייאט זומזום, לא זו בלבד שהוא נותן עבודה אצל הארנבת הכי לוהטת מאז פוקסי בראון, הוא החתים בדף ג'אם את גוסטפייס קילה, הרוטס וני-יו (הכי גיי בעולם) כשהדובדבן כמובן - מלבד החתמתו הצפויה של סיזלה - הוא החתמתו של נאז, מי שהיה יריבו המושבע אצלו בלייבל, אותו הוא מנהל ללא דופי. החזרה של ג'יי כפרסונה מספר אחת היום לזירת הראפרים היא המהלך הכי אמיץ, שרק איש יהיר כמוהו יכול לעשות. ועוד לקרוא לשיר הקאמבק "Show Me What You Got". אתם באמת מאמינים שמישהו יכול עליו? כשאתה חותם על המשכורת של לודקריס, אף אחד לא יכול עליך.

ועכשיו, לשיר עצמו. ג'אסט בלייז על ההפקה ועם השימוש החוזר בשני הסימפולים שמרכיבים אותו. הפתיחה היא אותה יבבת סקסופון של "lafayette Afro Rock Band", שהתפרסמה כשסומפלה על ידי פאבליק אנמי בשיר "Show Em What You Got". מה לומר המקריות נצמדת לקיר מבושה. אותה פתיחה התפרסמה אפילו עוד יותר בלהיט הערסים לפנים של Werckx-N-Effect- "ראמפ שייקר" (השיר הראשון אי פעם, אגב, בו השתתף פארל וויליאמס). הסימפול השני, מפסקול הסרט "שאפט באפריקה", הוא כבר טיפה יותר בעייתי. הביט עצמו נשמע כמו פרוג רוק עם גרוב משוגע, מהסוג שרק גוסט או לודה יכולים לשבת עליו; מהסוג שגורם לג'יגה להתייחס אליו מפורשות במילים "שמעתי את הביט ואני עדיין לא יודע מה לומר עליו". הטענה שמסתובבת ברשת היא, שגם אחרים כבר שמעו את הביט, ולהם דווקא יש מה להגיד עליו. למשל, שזהו אותו ביט, בשינויים מינוריים משיר אחר שבלייז (לכאורה) הפיק להרכב נשכח בשם Kidz In The Hall. המקריות בורחת מהחדר בבושה. כמובן שזו לא הפעם הראשונה שאותו סימפול נלקח לשני שירים שונים - עניין די מקובל שנעשה ויעשה בהיפ הופ. אבל כשזה מגיע מאותו מפיק? למכור פעמיים את אותו הביט? איך נגיד זאת בעדינות - לא מריח טוב. אבל כפי שאמר קנייה ווסט, שבעצמו משתמש כבר שלושה אלבומים באותם תופים, זה עדיין נשמע טוב. ואם ישנה מיני שערורייה עם הביט זה נשמע אפילו עוד יותר חזק.

עוד לפני שהרדיו הצליח להשמיע בבכורה חגיגית את השיר, הוא דיווח בחגיגיות גדולה יותר כי השיר כבר דלף. לא כזה ביגי בתעשייה של היום, אבל מספיק בשביל שגי'יגה יערב את הבולשת הפדרלית בחקירה "מי המניאק שהוציא את השיר לרשת בתיאום די מחשיד לפני מועד השקתו". באזז מהגהנום של שרתי המוזיקה? לא מן הנמנע. מה שקצת יותר קשה לקבל, זה דבר אחר: איזה אדם, בדעה שפויה, לא כל שכן שחור יהיר כמו ג'יי-זי, שמתאר ביוהרת שיא איך הוא נכנס ויוצא לבתי משפט כמו שקובי פרץ מבקר במספרות, יתקשר להתבכיין אצל הפדס כי דלף לו השיר? פאק, לבאסטה ירו בחבר הטוב ובשומר ראשו שמת לו מול העיניים והבנאדם שתק כמו דג אילם בחקירות המשטרה, למרות שהוא יודע מי הבנזונה שלחץ על ההדק. בוב מרלי שרד את ניסיון ההתנקשות בחייו, ידע מי ירה בו ולא הלך לשוטרים בתחינה למשפט צדק. ג'יי הוא הכל למעט גאנגסטר; טאף גונג שיודע איך מתנהגים בקודים של עולם הפושעים על אמת. ג'יי הוא גנגסטר בשיווק. גאון מניפולציות המדיה ומי שהפיק את האלבום של לופה פיאסקו, שדליפתו לרשת היתה הדבר השני הכי חשוב שקרה לו - אחרי המוזיקה המעולה שבו - והבין כנראה משהו. אין כמו דליפה כדי ליצור הייפ רעב, ואת כל אלו הוסיף לשיעור הכי חשוב שלמד בחייו (כנראה מהמנטור שלו) - אין כזה דבר יותר מדי הייפ. תמיד יש מקום לעוד. ככה נשארים עשירים. ככה כן חוזרים משתיקה, רועמת ככל שתהייה. וכן, אני עדיין שם את הכסף שהוא יכול ובסוף אף יהיה, הנשיא השחור הראשון של ארה"ב. רק קודם בוא נוציא את "Kingdom Come", אלבום החזרה, ונראה מה יקרה.