של מי התמונה הזו בכלל?

התערוכה "האמנות הסודית" שנפתחה אתמול בבית "מאני", היא אחת מהתערוכות המרגשות ביותר שקרו באמנות הישראלית בשנים האחרונות – ולא בגלל היצירות, אלא בגלל הקונספט הגאוני, שיובא מאנגליה (מה-Royal Academy of London ). יצירות של אמנים גדולי שם מוצגות ליד יצירות של סטודנטים לאמנות ושל אוטיסטים ואנשים הלוקים בפיגור שכלי, אשר בשבילם אמנות היא תרפיה – אבל אי אפשר לדעת מי האמן שיצר את היצירה: החתימות הוסתרו, וליד כל יצירה הודבק תג מחיר: "החל מ-2,000$" ו"החל מ-1,000$". וכך, יצירות של מנשה קדישמן, דודו גרשטיין, תמר קרוון ואורי ליפשיץ, עומדות למכירה פומבית לצד עבודות של אמנים אחרים, בלי שהקונים יודעים מי האמן שאת יצירתו הם רכשו.

אז אמנות אמנם הייתה, אבל הסודיות היא דבר שאפשר להתווכח עליו. כמובן שתמר קרוון לא הצטלמה ליד היצירה שלה, אבל היו אמהות שפשוט לא יכלו להתאפק, הרי זו הפעם הראשונה שהציור של החמודי שלהן תלוי וממוסגר. אז המצלמות הפולניות נשלפו, וההורים הגאים לא יכלו שלא לספר, לפחות לעשרת החברים הטובים שלהם שהגיעו – שהנה, זה הציור של דני.

אחד ההבדלים בין אספני האמנות היפה לבין שאר אזרחי ישראל הוא, שבעוד הקהל הרחב קונה ציורים שיתאימו לריהוט בסלון, המעמד הגבוה רוכש עבודות שיתאימו לחשבון הבנק: הם רוכשים יצירות אמנות של אמנים ידועי שם, גם כסמל סטטוס, כמותג, וגם כתחביב אספנות. אבל הפעם, כשאין של אמן מוכר להיתלות עליו, הופשטו הקונים מהדעות הקדומות, והקו המנחה באשר לאיזו יצירה ראויה לרכישה נותר רק הטעם האישי וההתלהבות האישית מיצירת אמנות - ואני לא בטוחה שהאמנים הגדולים מוכנים לזה.

עתה, כשהיצירות עומדות מול עינו הבלתי מזוינת של המתבונן, איך האמנים הוותיקים ירגישו אם היצירה שלהם לא תצליח להימכר, או תירכש במחירה ההתחלתי, בעוד יצירה של ילד עם תסמונת דאון תכניס 10,000 דולר בגלל הצבעוניות העזה שבה, או שמומחה לאמנות יהמר בידענות שיצירה מסוימת היא של אורי ליפשיץ, בעוד שהיא עבודתה של ציירת מתחילה?

אחרי סיבוב ההתרשמות הראשונית בין היצירות, הסיבוב השני הכריע. באי התערוכה, שהסתובבו עם קטלוג בו נכתבו היוצרים המשתתפים, ניסו למצוא איזו יצירה מתאימה לכל אמן ידוע שם: "תהרוג אותי עכשיו, הקשקוש הזה הוא לא של עליזה אולמרט!".

אגב, כל ההכנסות מהתערוכה יעברו לאמנים הצעירים המציגים בה. האמנים הגדולים תרמו מיצירותיהם, ולא יקבלו על כך תמורה. מעניין לדעת אם הם "עשו דווקא" והציגו בתערוכה יצירה שאינה בסגנון המוכר שלהם, מנוגדת לכל מה שהם אי פעם יצרו ובטכניקה שונה לגמרי, רק כדי לבדוק אם אמנים אהובים בזכות ולא בחסד, והם עדיין יכולים לעורר התרגשות בקהל.

"תערוכת האמנות הסודית", בית "מאני", רח' יהודה הלוי 34, ת"א. 19-22 באוקטובר.